חובת הזהירות או Duty of care בטיפול רפואי
מחבר:
עורך דין עופר סולר
15:02 19/04/2021
עילת הרשלנות רפואית במשפט הישראלי נשאבת מפקודת הנזיקין. סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 קובע:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד לא השתמש פלוני במיומנות או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותו נסיבות- הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עשה עוולה".
באופן זה קיומה של חובת הזהירות היא היסוד הראשון והבסיסי ביותר להקמת אחריות לפי עוולת הרשלנות.
חובת זהירות קובעת כי תקום אחריות למזיק רק במידה והיתה לו בנסיבות המקרה חובה לנהוג או שלא לנהוג באופן מסוים. מכאן ניתן להסיק לגבי חובתו של רופא או איש צוות רפואי, במסגרת טיפול בחולה ו/או באדם הזקוק לקבל טיפול רפואי מכל סוג שהוא.
קביעת חובת הזהירות נעשית על סמך קיומם של חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת זהירות מושגית בודקת האם המזיק שייך לסוג המזיקים שאחראי לנזק מהסוג שקרה לניזוק. חובת הזהירות הקונקרטית בודקת את הנזק הספציפי.
חובת הזהירות או Duty of care בטיפול רפואי
מחבר:
עורך דין עופר סולר
15:02 19/04/2021
קיראו לדוגמא על: מקרים של סיבוכים בלידה
חובת הזהירות הקונקרטית נאמדת לפי מבחן הציפיות במסגרתו שואל בית המשפט האם הרופא היה יכול וצריך לצפות נזק אפשרי למטופל במהלך הטיפול הרפואי. חובה זו חלה על אבחון הבעיה הרפואית, ההחלטה לגבי אופן הטיפול בה ומהלך הטיפול עצמו.
מבחן זה מכונה גם מבחן הרופא הסביר. משמע כי הרופא צריך לבסס את עבודתו לפי הסטנדרטים המקובלים בתחום הרפואה בעת בה ניתן הטיפול הרפואי ועליו להשקיע מאמץ לצורך הענקת הטיפול הנאות לחולה לפי סטנדרטים אלו.
כאן המקום להדגיש שסיכונים שהאפשרות לצפות אותם היא בלתי אפשרית לא בהכרח יקימו חובת זהירות קונקרטית לרופא.
קיראו לדוגמא: רשלנות של רופא משפחה
פסקי דין רלוונטיים לעניין חובת הזהירות
במסגרתתו של הליך ע"א 4025/91 צבי נ' ד"ר קרול - המועמד לעבודה נשלח לצילום רנטגן כדי לבדוק את מצב בריאותו טרם התחלת עבודה שהצריכה הרמה של משא במשקלים כבדים.
כמה חודשים אחרי שהתחיל את העבודה הוא התחיל להרגיש כאבי גב ובדיקה נוספת הראתה פגם שלא נראה בבדיקה הראשונה. התביעה הוגשה בגין החמרה של מצבו הרפואית בעקבות התרשלות לטענתו בהיעדר האבחון בבדיקה הראשונה.
קראו בהרחבה: חובת גילוי מוגברת לפני טיפול אלקטיבי
בית המשפט קובע כי על כל רופא חלה חובת זהירות כלפי מטופל שמגיע אליו. לשאלה האם המטופל הגיע מיוזמתו או ביוזמת צד שלישי אין קשר לקיום חובת הזהירות המושגית של הרופא כלפי המטופל, בדומה גם אם המטופל טוען כי מצב בריאותו תקין עדיין אין בכך כדי לשלול את חובת הזהירות.
במקרה של יחסי רופא-מטופל קיימת בבירור לרופא חובת זהירות בכל שלבי מהלך הטיפול הרפואי, זאת משום שהמטופל אינו מלומד בתחום ומסתמך על הידע של הרופא שנחשב לגורם מומחה בתחומו.
חובת הזהירות הקונקרטית תיבחן על ידי השאלה האם היה על הרופא לצפות את קיומו סיכון ספציפי לניזוק.
נפגעת? נגרמו לך נזקים בטיפול רפואי?
כשיש ספק אין ספק ולכן חשוב להקדים ולפנות לקבלת יעוץ משפטי בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית. השאלות בנושא חובת הזהירות הנן שאלות משפטיות מורכבות, ואין כל צורך לנסות ולהסבירן ללא קבלת סיוע צמוד של עורך דין מיומן ומנוסה בתחום.
משרדו של עורך הדין עופר סולר מייצג נפגעי רשלנות רפואית מזה שנים רבות, ואנו נשמח להפגש גם איתך ללא כל התחייבות (וללא תשלום) על מנת לבחון את אופי הטיפול הרפואי שניתן לך והיקף הפגיעות שנגרמו.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר