נציין כי לא בכל מקרה של פציעה ניתן להטיל אחריות על מפעילי הבריכה, ולכן בכל מקרה מומלץ וצריך לפנות ולהתייעץ עם עורך דין הבקיא בענייני נזיקין על מנת לבדוק כל מקרה לגופו. בגדול, במקרים שבהם הפגיעה נגרמה בגלל רשלנות כלשהי מצד מפעילי הבריכה ובעליה, הרי שאז ניתן היתה לבוא אליהם בטענות ולתבוע פיצויים.

מאידך, במקרה שבו ילד נפל ונחבל בגלל שהשתולל במתחם הבריכה וללא כל מכשול ברור, לא בטוח שקיימת חבות מבחינת בעליה של בריכת השחיה.

לקריאה נוספת: ביטוח ילדים במסגרת חוק חינוך חובה

ראוי לציין כי לא בכל מקרה של פגיעה קיימת הצדקה כלכלית לפנות לאפיק המשפטי ולתבוע פיצויים. הצדקה זו קיימת על פי רוב במקרים שבהם בעקבות הפגיעה בבריכה נגרמו לנפגע נזקי גוף משמעותיים, נכות זמנית או קבועה ואובדן כושר עבודה לתקופה ממושכת.

אחריות מפעילי בריכת השחיה לשלום האורחים

כך על מנת למזער את הסכנה לפגיעות גוף כתוצאה מנפילה ומגורמים אחרים, נדרשת לצורך הפעלת בריכת שחיה, העסקה של מצילים, פקחים, כוח עזר רפואי וסדרנים על מנת שיאכפו את הוראות החוק בדבר הגבלה או איסור רחצה ושמירת התברואה והפיקוח בשטח הבריכה.

>>> הפורום המשפטי לשירותך! <<<

קביעת התקנים ודרישות הסף להעסקת גורמים אלו נקבעת על ידי שר הפנים השואב את סמכותו מהוראות חוק הסדרת מקומות רחצה תשכ"ד – 1964 ותקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה) התשס"ד – 2004.

העסקת אנשי מקצוע אלו גם מהווה חלק מהדרישות לקבלת רישיון להפעלתה של בריכת שחיה ציבורית לפי חוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968.

הרשות המקומית ומפעיל הבריכה שקיבל רישיון להפעלתה מטעם הרשות, הם אלו האחראים לאכיפת הוראות החוק באמצעות הגורמים המועסקים על ידם בשטח הבריכה.

קיראו: טביעה בים והזכות לקבלת פיצויים

האם קיימת אפשרות להגיש תביעת פיצויים?

נפילה בבריכת שחיה יכולה כאמור לגרום לנזקים עצומים שעלולים להצריך טיפול משמעותי ויכולים להקים עילה מוצדקת להגשת תביעה לפיצויים. בדומה למקרים אחרים של נזקי גוף, גם תביעה בעקבות נפילה בבריכה תוגש נגד הגורמים בעלי מירב האמצעים הכלכליים מבין אלו להם ניתן לייחס אחריות לקרות האירוע שכן הסיכוי של הניזוק להיפרע מהם גבוה יותר.

כך במקרה של נפילה בבריכת שחיה עירונית הנתבעים יהיו הרשות שבשטחה המוניציפאלי נמצא המתקן, המפעיל הישיר של המקום מטעם הרשות והגורם המבטח את האתר. עילות התביעה  יסתמכו בדרך כלל על הסעיפים הרלבנטיים לעניין המופיעים בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.

חשוב להדגיש כי הפסיקה כבר התייחסה בעבר למבקרים בבריכה כקבוצה שקיימת כלפיה חובה לצפות את האפשרות להתרחשותו של נזק.

יחד עם זאת, בכל תביעה מסוג זה יבחן בית המשפט גם האם התקיימה לגבי אותו ניזוק החובה לצפות את הנזק הקונקרטי שנגרם ואת הסבירות להתרחשותה של אותה פגיעה ספציפית, כל זאת כחלק מהיסודות הנדרשים לקבלת הפיצוי לפי החוק.

מטרת פיצוי זה הנה להשיב את הפרט למצב בו היה בטרם התרחשה הנפילה ולכן גם סכומו יהיה בהתאם. פיצוי עונשי אינו נהוג בדרך כלל בבתי המשפט בישראל וייפסק אך בנסיבות חריגות במיוחד.

דוגמא מתוך פסק דין - תביעת פיצויים אחרי פציעה בבריכת שחיה

הבאנו מתוך המאגר המשפטי את הדיון המעניין במסגרתו ערעור בהליך ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז(1)113 - המערער היה בן 15 שקפץ לבריכת שחייה שהייתה בבעלות המועצה המקומית בית שמש.

קיראו בהרחבה בנושא: הגשת ערעור על פסק דין

הקפיצה היתה אל המים הרדודים. ראשו של הקופץ נחבט בקרקעית ונפצע קשה. בשטח המים הרדודים לא נמצאו שלטים המזהירים מפני סכנת קפיצה למים. הנפגע הגיש תביעה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לפיצויים בשל סוגיית חובת הזהירות.

הוגש ערעור לעליון. בית המשפט העליון בראשות כבוד הנשיא לשעבר השופט אהרון ברק קיבל את הערעור וקבע לראשונה את המושג של חובת זהירות מושגית באומרו, שלא היה צריך לצפות את הנזק רק כלפי ניזוק ספציפי אלא לגבי קבוצה שלמה.

נפגעת בעת בילוי בבריכת שחיה? נגרמו לך נזקי גוף משמעותיים?
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253