אחריות רכבת ישראל במקרה של פגיעת נוסעים
כאב וסבל - ראש נזק בתביעות רשלנות רפואית
עברת התקף לב בזמן העבודה?
הגשת תביעת רשלנות רפואית - שלב אחר שלב
הלכת השנים האבודות בדיני נזיקין
פגיעה בזמן עבודה של פועל בניין
נפגעת בזמן ניתוח גב ונגרם לך נזק?
שיטות לביצוע ניתוח להסרת משקפיים בלייזר
רשלנות רפואית באבחון שבץ מוחי - אימתי?
הליכי גישור בתביעות רשלנות רפואית
ספינה ביפידה ומקרי רשלנות רפואית באבחון מוקדם
סרטן הקיבה לא אובחן בזמן?
התיישנות עילה לאחר תאונת דרכים - אימתי?
התיק הרפואי נעלם? - התביעה אינה נעלמת!
התמוטטות ומות מטופל עקב תיעוד רפואי לקוי
העברת נטל הראיה בתביעות רשלנות רפואית
נפגעת בגלל רשלנות רפואית בזמן שירות צבאי?
חשוב לדעת: על מחלות מקצוע
שכר טרחת עורך דין בתביעת תאונת דרכים
נגרמה לך נכות בגלל פגיעה בעבודה?
מבחן הרופא הסביר - הלכה למעשה
תשניק סב לידתי - חשוב לדעת!
עברת תאונה בזמן שירות צבאי בצה''ל?
נפגעת בזמן התנדבות ונגרמו לך נזקי גוף?
חוק זכויות החולה - פרשנות משפטית


תאונות עבודה רבות מתרחשות כתוצאה מאי הקפדה על כללי בטיחות נאותים במקום העבודה.
הדין דורש מהמעסיק לדאוג לתנאי עבודה בטוחים. דרישה זו הגיונית כיון שסביבת העבודה הכוללת נמצאת בסמכותו של המעסיק והוא זה שמספק את מכשירי העבודה בהם משתמשים עובדיו.
העובד הפשוט לעומתו, משתכר בדרך כלל שכר מועט, ובמרכז ענייניו נמצא ביצוע העבודה עליה הוא מקבל את השכר ולכן אין באפשרותו לדאוג לנושאי הבטיחות באופן שוטף.
עקב כך, כאשר יש חשש כי עובד נפגע בתאונת עבודה כתוצאה מאי הקפדה על כללי בטיחות, מתרחש מאבק משפטי בינו לבין המעסיק בנוגע למידת האחריות שיש למעסיק לתאונה ולגובה הפיצוי שיש להטיל עליו אם בכלל.
חשוב לציין, כי מידת האחריות שיש למעסיק לנזק שנגרם עקב תאונת עבודה נקבעת בדרך כלל גם על פי סוג העבודה שמבצעים עובדיו.
שאלה כזו נדונה בתא (י-ם) 15219/06 יעקב אמור נ' תנובה.
התובע במקרה זה עבד כנהג, סבל ומוביל אצל הנתבעת. במסגרת עבודתו נדרש לבצע עבודות של הרמה, נשיאה, פריקה וטעינה של ארגזי מזון כבדים שלעתים הגיעו אף לשלושים קילוגרם. את פעולות אלו ביצע מדי יום ובאופן מתמשך. פעם אחת, בתחילת יום העבודה, הרים התובע ארגז מזון והחל לחוש כאב חד בעמוד השדרה, כתוצאה מכאב זה נגרם לו נזק ונמנע ממנו להמשיך לעסוק בעבודה זו.
בתביעה טען הנפגע כי החברה אחראית על נזקיו וזאת כיון שלא סיפקה לו כלי עבודה בטוחים לביצוע העבודה ושלא פיקחה על כך שיעבוד בצורה בטוחה.
בית המשפט קיבל את התביעה והטיל על הנתבעת את האחריות על הנזק.
תחילה ביסס בית המשפט את קביעתו על הגישה הרווחת בפסיקה לפיה קיימת חובה על המעסיק לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע את הצבת עובדיו בסיכונים בלתי סבירים, ושמידת אמצעים אלו יקבעו על פי מידת הסיכון העומד על הפרק.
כשמדובר על סכנה הנשקפת מסחיבת משקלים כבדים קבע בית המשפט כי על המעביד מוטלת חובה לדאוג לשיטת עבודה בטוחה בין אם באמצעות מיכשור הולם ובין אם באמצעות שיתוף פעולה בין שני עובדים שיבצעו את העבודה.
בית המשפט המשיך וחידד את החלטתו על סמך הנתונים שהוצגו בפניו לפיהם לתובע לא הוסבר מה היא השיטה הנכונה להרמת משקלים כבדים ולא ניתנה לו עזרה בהרמת המשקלים הללו.
בנוסף, ובתגובה לטענה של הנתבעת, קבע בית המשפט כי למעסיק אסור להסתפק במתן הוראות בטיחות בלבד אלא עליו גם לפקח ולוודא כי העובד מקיים את הוראות אלו, ובהמשך לכך הוסיף כי כאשר מדובר בעבודה פיזית קשה, חייב המעסיק להקפיד הקפדה יתרה על קיום הוראות אלו.
בית המשפט הטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 15% נוכח מחדליו אשר תרמו לקרות התאונה.
בסופו של דבר הטיל בית המשפט על החברה לשלם פיצויים בגובה של כ-120,000 ₪ עבור ראשי נזק שונים.
על מנת לקבל את הפיצוי המגיע לך על נזקים שנגרמו לך בעקבות תאונת עבודה, פנה לקבלת יעוץ משפטי אצל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין.