לעניין זה, קובע סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי סמכות לשר העבודה לקבוע לפי ייעוצו של שר הבריאות שמחלה מסוימת מהווה לגבי חלק מסוים או כלל העובדים מחלת מקצוע.

כאן המקום לציין כי אין די בעובדה שהמחלה הוכרה כמחלת מקצוע אלא יש להצביע על קיומו של קשר סיבתי בין העבודה והמחלה במקרה של הפרט. דהיינו הצגת הוכחות כי החומרים אליהם נחשף הפרט במהלך עבודתו הם אלו שהובילו לאבחנה הברורה של המחלה.

חובת הדיווח במקרה של חשש מפני מחלת מקצוע מחייבת את המעסיק לפנות ולדווח לממונה העבודה האזורי מטעם משרד העבודה (לפי מיקום גיאוגרפי של בית העסק) וכמו כן חלה חובה לדווח לרופא המחוזי מטעם משרד הבריאות.

קיראו על: נכות בגלל תאונת עבודה

מה קורה למי שנפגע ממחלת מקצוע?

מחלת מקצוע שפגעה ביכולת הפרנסה של הפרט מזכה אותו בקבלת זכויות שונות.

עובד שנפגע כתוצאה ממחלת מקצוע שרופא תעסוקתי או רופא מטפל קבעו שאינו יכול לעבוד לאורך תקופה מסוימת גם במקצוע אחר, זכאי לקבלת תשלום דמי פגיעה בעבודה במשך 90 יום בשל הירידה ביכולת ההשתכרות שלו בתקופת זמן זו.

לקריאה נוספת: ביטוח אובדן כושר עבודה

בדומה מי שעבד במשרה חלקית למרות מחלת המקצוע בתקופה שבה נקבע כי ישנה פגיעה בכושר העבודה שלו זכאי לדמי פגיעה בשיעור מופחת.

את התביעה לצורך קבלת תשלום זה יש להגיש בטופס המיוחד לכך לביטוח הלאומי.

במידה והביטוח הלאומי לא הכיר בקיום קשר סיבתי בין המחלה והמקצוע קיימת לפרט האפשרות לפנות בתוך 12 חודשים לבית הדין האזורי לעבודה בתביעה כנגד המוסד על מנת שזה יכריע בדבר ההכרה בהופעת מחלתו כתוצאה מתנאי העבודה בהם הועסק, בין היתר על ידי מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

פסק דין רלוונטים לעניין מחלות מקצוע

במסגרתו של הליך ב"ל 2328/03 איטה נ' המוסד לביטוח לאומי- התובעת פנתה על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בכך שמחלת העור ממנה היא סובלת נגרמה כתוצאה מעבודתה כקוסמטיקאית ולכן היא מהווה תאונת עבודה.

לטענתה במסגרת מקצועה היא עבדה עם חומרים רבים המיועדים לטיפוח עור הגוף והפנים שמורכבים בין היתר משמנים, חומצות ורכיבים נוספים. המוסד לביטוח לאומי טוען מנגד שהמחלה פרצה בשל מצבה הבריאותי ולתנאי העבודה שלה לא הייתה השפעה מכרעת על כך.

הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שדחה את טענת המוסד שרק דלקת עור מסיבות אלרגיות מהווה מחלת מקצוע אלא גם דלקות שנגרמות מחומרים שונים ללא תלות לאופן יצירת המחלה.

הוא קובע שיש קשר סיבתי בין והמחלה כאשר גם שימוש בכפפות לא היה בהכרח מונע את הנזק כאשר גם אי אפשר להצביע על מרכיב מסוים שהיה יכול לגרום למצב. בהתאם לכך קובעת כבוד השופטת בבית הדין ורדה סאמט כי מחלת העור של התובעת מהווה מחלת מקצוע.

קיראו דוגמא נוספת: פרקינסון עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה

נפגעת בגלל מחלת מקצוע?

משרדנו מטפל בתיקים רבים של אנשים שנפגעו בעל כורחם בעקבות מחלות מקצוע ומסיבות שונות ומגוונות. אנו מכירים את פסיקת בתי המשפט ומייצגים את לקוחותינו בצורה הטובה והמקצועית ביותר, על מנת לעמוד על זכויותיהם לפי חוקי מדינת ישראל.

אם קיים בלבך חשש כי נפגעת בגלל חשיפה לחומרים מסוכנים או לסביבת עבוד המזיקה, אל תהסס לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה במשרדנו. אנו מבטיחים לכל פונה יעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253