התובע הגיש תביעת פיצויים כנגד מעבידו, כנגד חברת הביטוח אריה אשר ביטחה את המעביד בפוליסת חבות מעבידים שכן יתכן ומדובר במקרה של תאונת עבודה אשר כלל אינה תאונת דרכים וכנגד קרנית בטענה חלופית כי מדובר בתאונת דרכים כאשר אין מידע באשר לזהות הרכב הפוגע.

בית המשפט בפסק דינו קיבל את גרסת התובע בנודע לנסיבות התאונה כפי שתוארו לעיל ואף עדות מעבידו הנתבע תמכה בעדות התובע.

בית המשפט קבע כי העובדה שהתובע לא הקפיד בכל המקומות בהם נשאל על נסיבות התאונה (בית חולים, רופאה מטפלת וכו') לציין את מעורבות רוכב הטרקטורון בתאונה אינה פוגעת באמינות עדותו.

בית המשפט בחן האם תאונה בנסיבות אלו יכולה להיות מוגדת כתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

ראשית קובע בית המשפט כי עצם העובדה כי לא היה כלל מגע פיזי בין התובע הנפגע לבין הטרקטורון אינה בעלת חשיבות שכן אין בחוק דרישה לקיום מגע פיזי בין הניזוק לבין הרכב הפוגע.

באשר לקשר הסיבתי בין נסיבות התאונה לפגיעה – בין אם נשתמש במבחן הסיכון ובין אם נשתמש במבחן השכל הישר קובע בית המשפט כי אין ספק שקיים קשר סיבתי בין נסיבות התאונה לקרות הנזק.

בית המשפט אף מפנה לפסק דין אשר ניתן בעניין דומה, שם נקבע כי מדובר בתאונת דרכים במקרה של אדם שרכב על סוס ונפגע מהשתוללות של הסוס עקב בהלה מרעש טרקטורון.

בית המשפט קובע עוד כי לא ניתן לשלול את היות התאונה תאונת דרכים על בסיס הטענה כי מדובר בתאונה במתכוון. על פי סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תאונה אשר נגרמה במתכוון אינה תאונת דרכים.

במקרה זה, קובע בית המשפט, כל מנת לקבוע כי מדובר בתאונה במתכוון יש להוכיח כי רוכב הטרקטורון ביקש במכוון לפגוע בגופו של התובע ולא סתם להרגיזו ולהקניטו להנאתו.      

בית המשפט קבע לפיכך כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק ועל כן קרנית היא זו אשר חייבת בפיצוי התובע על נזקיו והתביעה כנגד מעבידו של התובע וחברת הביטוח שביטחה את המעביד בביטוח מעבידים נדחתה.

לקריאה נוספת בנושא ליחצו:

תאונת אופנוע

האם התלקחות רכב תוכר כתאונת דרכים?