אי גילוי תסמונת דאון ביילוד
בדיקת מי שפיר הינה הליך רפואי המתבצע החל מהשבוע ה-13 להריון ומטרתו לזהות מומים מולדים גנטיים. הבדיקה מתבצעת כאשר בהריון מסוים יש סיכון מוגבר לעוברים הנושאים מחלות גנטיות שונות והיא אינה יכולה לגלות את כל המחלות הגנטיות ואף עלולה להביא להפלה.
פסק הדין מאיה בן דוד (קטינה), צביה בן דוד, דני בן דוד נ' ד"ר אייל ענטבי וקופת חולים מאוחדת עסק בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בגין הולדה בעוולה של התובעת מס' 1 אשר נולדה כשהיא סובלת מתסמונת דאון ופיגור התפתחותי, מוטורי ושכלי.
התובעת מספר 2, צביה בן דוד, הייתה בהריון בפעם החמישית כאשר שלושת ההריונות הראשונים הסתיימו בהפלת העובר וההריון הרביעי עבר בשלום. התובעת עברה טיפולי פוריות מיקרומניפולציה מסוג ICSI בהם מוזרק זרעון בודד לתוך ביצית. שלושה עוברים נקלטו ובניגוד להמלצת הרופאים סירבה התובעת לדילול עוברים. התובעת הייתה במעקב אצל הנתבע מתאריך 04.03.04.
בהתאם להמלצת ד"ר ענטבי עברה התובעת ביום 10.06.04 סקירת מערכות לשלילת מומים אצל רופא אחר. שניים מהעוברים נמצאו תקינים ואצל העובר האחרון נמצא ממצא חריג עם הפניה לרופא המטפל והערה כי יש לשקול ייעוץ גנטי ובדיקת אקו-לב לעובר.
התובעת הגיעה עם הממצאים לד"ר ענטבי ביום 17.06.04, אשר לטענת התובעים ביטל את חשיבות הבדיקה. ביום 30.08.04 בניתוח קיסרי נולדו בן ובת במצב תקין ובת נוספת אשר סובלת מתסמונת דאון ופיגור התפתחותי, מוטורי ושכלי.
התובעים אשר הגישו לבית המשפט את חוות הדעת של המומחה הרפואי פרופסור מנחם פ. דוד, טענו כי ד"ר ענטבי התרשל בכך שלא הפנה את התובעים לייעוץ גנטי ודיקור מי שפיר, תוך התעלמות מגילה של התובעת, מהעובדה שעברה טיפולי פוריות מסוג ICSI ולהיות ההריון מרובה עוברים וכל זאת מבלי לקחת בחשבון את המלצתו של הרופא הנוסף.
התובעים טוענים שלו היה מוסר להם ד"ר ענטבי את כל המידע ביחס לבדיקה היו מפילים את העובר גם בהסתכנות באיבוד ההריון כולו.
בית המשפט לא קיבל טענה זו במלואה. שכן, בית המשפט סבר כי גם אם היה מוסר ד"ר ענטבי לתובעים את כל המידע ביחס לסיכונים ולסיכויים של בדיקת מי השפיר לא היו מבצעים את הבדיקה ומסתכנים באובדן של הריון נוסף.
בית המשפט קבע כי הסיכוי שהיו התובעים מבצעים את הבדיקה עומד על 20% ולכן הנתבעים נדרשים לפצות את התובעים בערכים של 20% מסך הנזק שנגרם.
בית המשפט קבע: חישוב פיצויים בתביעה
התובעת תזדקק להשגחה כל ימי חייה. למרות שיחסית לסובלים מתסמונת דאון החלה להתפתח מוקדם קשה לדעת כיום כמה תהיה מוגבלת בהמשך חייה. תוחלת החיים הממוצעת לאדם הסובל מתסמונת דאון הינה 55.5 שנים.
- עזרת זולת עבר ועתיד - 2,100,873 ₪.
- נזק לא ממוני של התובעת - 700,000 ₪.
- נזק לא ממוני הורים - 500,000 ₪.
- הפסד השתכרות - 1,245,702 ₪.
- ניידות 50,000 ₪.
- טיפולים רפואיים, פרא רפואיים ועזרים שונים - 233,766 ₪.
- גמילה מאוחרת מחיתולים - 20,000 ₪.
סה"כ - 4,850,341 ₪.
מסכום זה תנוכה קצבת ביטוח לאומי ולאחר ניכוי הקצבה יהיו זכאים התובעים ל20% מהסכום שיתקבל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
תשובות מעורכי דין על שאלות חשובות בנושא
באתר שלנו ניתן למצוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות. כל התוכן באתר נכתב על ידי מומחים רפואיים ועורכי דין וזאת על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל סוגיה של רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית במעקב הריון. בפרט אי הפניה לבדיקת מי שפיר והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני התרשלות במעקב ההריון, שגרמה ללידת תינוק לא בריא.
נולד לי ילד עם מוזאיקה של דאון סינדרום - חלק מהתאים שלו לא תקינים וחלק תקינים, האם ניתן היה לגלות את הבעיה בהריון והאם אפשר לתבוע את הרופא שביצע את מעקב ההיריון?
מוזאיקה Mosaicism של תסמונת דאון הינה מצב גנטי נדיר יחסית, בו חלק מתאי הילוד מבטאים מצב לא תקין של טריזומיה 21 ואילו חלקם תקינים. הביטוי הקליני של מצב זה משתנה ממקרה למקרה ותלוי גם בחומרת המוזאיקה. את המצב של מוזאיקה של תסמונת דאון ניתן לגלות בבדיקת מי שפיר.
כדי להעריך אם הייתה התרשלות במעקב ההיריון אשר בגינה לא אובחנה המוטציה הגנטית טרם הלידה, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ממעקב ההיריון ולבחון אילו הסברים ניתנו לך במהלך ההיריון והאם הסברים אלו כללו גם הסבר על האפשרות של ביצוע מי שפיר.
בהריון הראשון שלי הייתי בת 26, כל הבדיקות היו תקינות ולא הסבירו לי בכלל על בדיקת מי שפיר, מיד לאחר הלידה התגלה שלילד יש תסמונת דאון, האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על כך שלא הפנו אותי לבדיקת מי שפיר למרות שהייתי צעירה בזמן ההיריון?
דיקור מי שפיר הינו למעשה כמעט הבדיקה היחידה הקיימת היום, אשר נותנת תשובה וודאית לגבי קיום תסמונות גנטיות שונות בעובר ובהן גם תסמונת דאון.
הבדיקות בהריון דוגמת שקיפות עורפית וחלבון עוברי, הינן בדיקות אשר נותנות מידע סטטיסטי לגבי הסיכון להולדת תינוק עם תסמונת דאון. לפי מחקרים רפואיים ככל שגיל האישה מבוגר יותר בהריון, כך גם עולה הסיכון הסטטיסטי להולדת תינוק עם תסמונת דאון.
לאור האמור לעיל, גם בהריון בו הבדיקות הסטטיסטיות מצביעות על סיכון נמוך להולדת ילד עם תסמונת דאון וגיל האישה צעיר, עדיין הסיכון להולדת ילד עם תסמונת דאון אינו אפס והדרך לשלול את האפשרות שלילד תסמונת דאון (טריזומיה 21) הינה באמצעות דיקור מי שפיר.
לכן בכל הריון על הרופא אשר מבצע את מעקב ההיריון להסביר למטופלת על האפשרות לבצע דיקור מי שפיר, גם אם הבדיקות הסטטיסטיות מצביעות על סיכון נמוך ואף אם גילה צעיר.
בשנים האחרונות נוספה בדיקה חדשה אשר מאפשרת בוודאות קרובה מאוד למלאה לאבחן תסמונת דאון בהריון - בדיקת NIPT. זוהי בדיקת דם פשוטה שנערכת לאם ונותנת תשובה לגבי הסיכון לתסמונת דאון בעובר (ועוד מוטציות גנטיות) בשיעור דיוק של 99%.
הבדיקה אינה נמצאת בסל הבריאות ולכן אישה אשר מבקשת לעבור אותה בהריון צריכה לשלם עבורה באופן פרטי ואולם עדיין על הרופא אשר עוקב אחר מעקב ההיריון להסביר לאישה ההרה על האפשרות לבצע את הבדיקה.
אם יתברר כי לא הוסבר לך במהלך ההיריון על האפשרות לבצע בדיקת דיקור מי שפיר או בדיקת NIPT כדי לאבחן תסמונת דאון בזמן ההיריון, נראה שניתן יהיה לבסס טענה בדבר התרשלות בטיפול ובמעקב ההיריון. בשלב ראשון כדאי לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עשיתי בזמן ההיריון בדיקת חלבון עוברי ושקיפות עורפית שתוצאתה הייתה גבולית והמליצו לי לבצע דיקור מי שפיר שביצעתי ושהיה תקין. אחרי הלידה התברר שלבן שלי יש בעיה גנטית שניתן לראות רק בבדיקת צ'יפ גנטי. האם היו צריכים להסביר לי בהריון על בדיקת הצ'יפ הגנטי? האם זו רשלנות רפואית?
כאשר אישה מבצעת דיקור מי שפיר נשאבת מחלל הרחם כמות קטנה של מי שפיר, אשר בתוכה נמצאים תאים שנשרו מהעובר. טכנאי המעבדה מבודדים את תאי העובר ממי השפיר ויכולים לבצע על תאי העובר בדיקות גנטיות שונות, בדומה לבדיקות גנטיות שנערכות על דגימת דם שנלקחת מילד או בודר.
הבדיקה שאת עברת הינה ככל הנראה הבדיקה הגנטית הבסיסית שנקראת קריוטיפ, אשר מסוגלת לאבחן מוטציות גנטיות 'גסות' דוגמת טריזומיות וביניהן טריזומיה 21.
עם זאת, הבדיקה אינה מסוגלת לאבחן חסרים קטנים בגנים Microdeletion או הכפלות קטנות בחומר הגנטי Microduplication syndromes, אשר עלולות לגרום לבעיות שונות דוגמת פיגור שכלי, אוטיזם, בעיות בראיה ובשמיעה ועוד.
את החסרים הקטנים בחומר הגנטי וההכפלות הקטנות ניתן לראות רק בבדיקת צ'יפ גנטי (בדיקת CMA), אשר הינה בדיקה מתקדמת יותר טכנולוגית מהקריוטיפ ולעיתים בבדיקת אקסום, בדיקה גנטית חדשנית אפילו עוד יותר.
כאשר מטופלת נשלחת לבדיקת מי שפיר חלה חובה, הן על הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון והן על המכון הגנטי אשר מבצע את הבדיקה, להסביר לה על האפשרות של ביצוע בדיקת צ'יפ גנטי ולמעשה איגוד הגנטיקאים המליץ על ביצוע בדיקת צ'יפ גנטי במקום בדיקת הקריוטיפ.
אם יתברר כי טרם בדיקת מי השפיר לא הוסברה לך האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי על החומר הגנטי של העובר וכי אם הייתה מבוצעת בדיקת צ'יפ גנטי היא הייתה מגלה מוטציה גנטית בעובר בעלת משמעות קלינית לגבי מצבו לאחר הלידה, הרי שניתן יהיה לבסס טענה בדבר התרשלות בטיפול.
נולדה לנו ילדה אשר אובחנה עם תסמונת דאון, בזמן ההיריון לא שלחו אותי למי שפיר ולא הסבירו לי על בדיקת NIPT. אני מאוד אוהבת את הבת שלי ולא מוכנה היום לוותר עליה בעד שום הון שבעולם. אם נגיש תביעת רשלנות רפואית אצטרך להעיד שהייתי עושה הפלה אם היו אומרים לי בהריון שיש לה תסמונת דאון?
כל הורה אוהב וקשור לילדיו בכל נימי נפשו והדבר הזה נכון כמובן גם לילדים עם צרכים מיוחדים.
בתביעות בנושא רשלנות רפואית בתחום הגנטיקה עולה כמעט תמיד הטענה כי בשל התרשלות הרופא נמנעה מההורים הידיעה כי לעובר בהריון יש מוטציה גנטית, אשר עלולה לגרום לו לבעיות שונות וכי לו היה המידע הזה נמסר להורים בזמן ההיריון הם יכלו לשקול האם להמשיך את ההיריון או להפסיקו.
הורים רבים מתקשים עם טענה זו, שכן משנולדו בנם או ביתם הם כאמור אוהבים אותם אהבת נפש עם כל המגבלות והקשיים.
חשוב להבהיר לכן כי הטענה בתביעת רשלנות רפואית כי להורה בזמן ההיריון הייתה עומדת הזכות לבחור אם להפסיק את ההיריון, אין בה כל סתירה לאהבת ההורים את ילדים והם בשום אופן אינם נדרשים להתכחש לקשר זה עם ילדם ולאהבה אליו.
הטענה בתביעה היא טענה בדיעבד לגבי מצב הדברים עוד בהריון, עוד בטרם נולד כאמור הילד ולכן היא בהחלט עומדת לגמרי ביחד עם האהבה והקשר בין ההורים לילד משזה נולד ובא לעולם.
ענין זה מתקשר גם עם הנושא של עמדות דתיות ומוסריות לגבי הפסקת הריון. גם אנשים מאמינים בנסיבות מסוימות מקבלים היתר מהסמכות הדתית עמה הם מתייעצים - רב או איש דת אחר, להפסקת הריון.
לכן, גם אנשים דתיים אשר נשללה מהם בשל התרשלות הזכות לדעת על בעיה גנטית בעובר, יכולים לשקול תביעת רשלנות רפואית בחלק מהמקרים.
במידה ונתקלת במקרה של רשלנות רפואית יש לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום להתייעצות בקשר לצעדים שבאפשרותך לנקוט ובבירור הזכויות המגיעות לך.
חשוב מאוד לשמור כל מסמך רפואי הנוגע לטיפול שעברת ולדרוש העתק מכל מסמך עליו חתמת או כל מסמך אחר הנוגע אליך ונמצא בידי הגורמים המטפלים בך.