איחור באבחון דלקת באפנדציט
דלקת של התוספתן - apendicitis הינה מהבעיות הרפואיות השכיחות ביותר ואחת מן הסיבות הנפוצות לפעולה כירורגית. יחד עם זאת, גם באבחנה שכיחה זו מתגלים לעיתים מקרים של רשלנות רפואית בטיפול.
פסק הדין חורי אייל נ' בית החולים הדסה הר הצופים, שניתן בבית משפט השלום בירושלים, עסק בתביעה שהגיש חורי כנגד בית חולים הדסה, אשר לטענתו רופאיו התרשלו באבחון דלקת התוספתן (אפנדציט) ובשל כך נאלץ לעבור ניתוח גדול יותר ובהתאם בעל סיכון רב יותר ואשפוז והחלמה ארוכים יותר.
חורי יליד 1974, בהיותו חייל בשירות סדיר פונה על ידי אמבולנס לבית החולים ביום 07.01.95 לאחר שבמשך שלושה ימים סבל מחולשה כללית וכאבי בטן, כאשר ביום האחרון התרכזו בצד הימני של הבטן. הוא נבדק על ידי המתמחה ד"ר רונן בארי, אשר רשם כי הבטן רכה וכי אין סימני גירוי צפקי.
הצפק - peritoneum הוא קרום דק המכסה את חלל הבטן ובו עצבי תחושה רבים. כאשר קיים גירוי זה מישוש של רופא מסב לסובל מהגירוי כאב עז.
ד"ר בארי אבחן כי חורי סובל מגסטרואנטריטיס gastroenteritis (דלקת במעי), רשם לו כדורים נגד כאבים והמליץ לו על שתייה מרובה. חורי טען כי הכאבים החלו יום לפני ולא שלושה כפי שרשם הרופא וכי לא בוצעה בו בדיקה רקטלית.
חורי חזר לביתו אך הכאבים גברו והוא פנה למרפאה הצבאית "שנלר", שם קבע הרופא הצבאי, ד"ר גנדי ביטמן, כי חורי סובל מדלקת בתוספתן והפנה אותו לבית החולים הדסה ורשם כי אינו מבין כיצד חורי שוחרר לפני ללא בדיקת כירורג וביצוע ספירת דם.
חורי הגיע למיון של בית חהולים הדסה באותו היום ונבדק ע"י ד"ר רמי שפירא, מתמחה שנה שלישית לכירורגיה, ששחרר אותו לביקורת ומעקב בשנלר. חורי הוחזר לשנלר באמבולנס צבאי, שם סירב ד"ר ביטמן לקבלו והחזירו למיון. זאת לאחר שדיבר עם ד"ר שפירא בטלפון שיחה אשר לוותה בצעקות והתערבות המפקד התורן של פיקוד מרכז ורק אז הוחזר חורי למיון ואושפז.
יום למחרת בביצוע ספירת דם נמצאה אצל חורי ספירה מעבר לנורמה של כדוריות לבנות (ספירה גבוהה של כדוריות לבנות מעידה על דלקת) ולאחר מכן החל חומו לעלות. חורי נבדק ע"י ד"ר השכל, רופא בכיר שהורה להעבירו למחלקה הכירורגית, שם נותח. במהלך הניתוח נמצא כי התוספתן מנוקב ובחלל הבטן נוזל צואתי והוא נכרת. חורי אושפז עד ליום 15.01.95.
חורי טען כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון ובמועד ביצוע הניתוח לאחר שהתוספתן כבר נוקב, ד"ר שפירא טעה באבחון. ד"ר ביטמן שהפנה אותו למיון, דרש כי ייבדק על ידי רופא מומחה ואילו ד"ר שפירא הינו מתמחה וגם לאחר שד"ר השכל כבר אבחן חשד לאפנדציטיס עוד בשעות הבוקר, הוא נותח רק בערב כאשר יש לבצע את הניתוח תוך שעתיים שלוש.
הנתבעת טענה כי חוות הדעת של ד"ר ביטמן שצורפה לתביעה הינה עדות רפואית בלבד ולא חוות דעת (חוות דעת רפואית חייבת להיות מצורפת לכתב התביעה), שכן הוא גניקולוג ולא מומחה בתחום הכירורגיה או בתחום דלקת התוספתן ויש לדחות את התביעה. כן טענה התביעה כי ד"ר שפירא לא התרשל וכי בשלב בו נבדק חורי אבחנה של דלקת במעי הייתה סבירה יותר.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעת בעניין חוות הדעת של ד"ר ביטמן וקיבל את חוות הדעת למרות שאינה חוות דעת "רגילה". עוד קבע בית המשפט כי הרופאים שטיפלו בחורי התרשלו, החל בעובדה כי לא נבדק ע"י רופא כירורג ולא בוצעה בו ספירת דם, דרך החזרתו הלוך ושוב משנלר למיון וכלה בניתוח שבוצע כשש שעות לאחר האבחון.
סכום הפיצויים נקבע על סך 26,900 ₪ בגין כאב וסבל ובגין עזרת הזולת. כל זאת בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
רוצה לשוחח עם עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית? פנה/י אלינו ונשמח לסייע!