רשלנות באבחון וניתוח גידול בעצב השמיעה
אחד מהנושאים המרכזיים בגינם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות, הינו מועד אבחונם של גידולים סרטניים ואופן הטיפול הניתוחי בגידולים.
פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מוטי לוי נגד קופת חולים לאומית והסתדרות מדיצינית הדסה, עסק בתביעה בגין רשלנות רפואית בשל נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מהתרשלות באבחון גידול בראשו, בשל הוצאתו שלא בשלמותו ולבסוף איחור באבחון צמיחתו מחדש של הגידול.
פרטי המקרה וטענות הצדדים
לוי, יליד 1963, נפגע באורח קשה בתאונת דרכים בהיותו בן שלוש ואושפז בבית החולים הדסה, שם נותח ולאחר מכן נמצא במעקב במרפאה הנירו-כירורגית של בית החולים. במהלך השנים החל להתלונן על סחרחורות וכאבי ראש ועבר בשל כך אבחון פסיכיאטרי. לדברי התובע, כאבי הראש המשיכו אך בבית החולים אין תיעוד רפואי על כך.
בשנים שלאחר מכן היה התובע מטופל בקופת החולים, כאשר בתחילת שנות ה-80 התלונן בפני רופאת משפחה של קופת החולים, ד"ר מרקו, על כאבי ראש וסחרחורות וכן על ירידה בשמיעה באוזן שמאל, שוני בדיבור, כאבי גב, חולשה כללית וחוסר תפקוד.
בתחילה טופל התובע באקמול ולאחר מכן נשלח אל רופא אף אוזן גרון אשר שלל אבחנה של סינוסיטיס.
התובע הופנה מטעם קופת החולים לנאורולוגית, ד"ר פיינברג, אשר הפנתה אותו לביצוע בדיקת CT - טומוגרפיה ממוחשבת computerized tomography. זוהי בדיקה אבחנתית המשלבת שימוש בקרינת רנטגן עם טכנולוגיית מחשב ליצירת תמונות של הגוף, בין השאר לצורך איתור גידולים.
הבדיקה נערכה על ידי פרופסור קונסטנטיני, שאיבחן כי התובע סובל מאקוסטיק עצום - נוירינומה אקוסטית acustic neurinoma. ביום 22.06.88 נותח לוי בבית החולים הדסה על ידי פרופסור שליט ונותר עם שיתוק של העצב השביעי בפנים ופגיעה בשמיעה באוזן שמאל.
התובע המשיך במעקב בבית החולים ובחודש ינואר 1996 אובחן כי הגידול "חזר" והוא נותח שוב בחודש יולי באותה שנה. לוי הביא חוות דעת רפואית של הנוירו-כירורג, פרופסור גרושקביץ, לפיה היה ניתן לאבחן את הגידול בשלב מוקדם יותר ולבצע כריתה מלאה מבלי לפגוע בעצבים.
כן טען גרושקביץ, כי הרישום בהדסה לוקה בחסר ומתחיל רק מחודש דצמבר 1986, עובדה מוזרה לאור היות התובע בעל עבר רפואי בעייתי.
הנתבעות טענו מנגד, כי התובע הגיש תביעתו בזמן בו כבר לא הייתה קיימת חובה לשמור על המסמכים הרפואיים וכי הן מודות בכך שהרישום אינו מלא ומפורט.
פרופסור ריכנטל, שהביא חוות דעתו מטעם קופת החולים טען, כי לאור עברו הרפואי של התובע, כאבי הראש והפגיעה באוזן שמאל מהם סבל עקב התאונה, לא יכלו הרופאים המטפלים לזהות סימנים אלה כמעידים על בעיה אחרת.
כן טענו הנתבעות, כי בעת בה יכלו לזהות את הגידול הוא היה קטן וכי אין הוכחה לפיה גילוי מוקדם היה מביא לתוצאה אחרת.
התובע טען, כי התלונות הלכו והחמירו וכי גם לאחר הניתוח הראשון המשיך להתלונן עד שהתברר כי הגידול צמח מחדש.
פסיקת הערכאה המשפטית
בית המשפט קבע, כי ההיסטוריה הרפואית של התובע חייבה לנהוג בזהירות יתרה עימו לרבות מעקב נאוירולוגי תקופתי ובדיקות מתאימות לאור תלונותיו.
כן קבע בית המשפט, כי הוא מקבל את עדות התובע לאור ליקויים ברישום בבית החולים הדסה.
לעניין הניתוח מצא בית המשפט, כי בעת ביצועו לא הייתה קיימת אופציה אחרת מהאפשרות בה בחר התובע ופסק, כי בית החולים התרשל בביצוע הניתוח ושתי הנתבעות התרשלו במעקב לאחריו.
לתובע נקבעו 40% נכות תפקודית ונפסקו לו פיצויים כדלקמן:
- כאב וסבל - 1,000,000 ₪.
- אובדן השתכרות לעתיד מיום התאונה ועד להגיעו לגיל 67 - סכום של 3,000 ₪ לחודש.
- עזרת הזולת לעבר - סכום של 1,000 ₪ לחודש.
- עזרת הזולת לעתיד - סך של 1,500 ₪ לחודש.
- הוצאות רפואיות - 30,000 ₪.
- הוצאות ניידות - 46,000 ₪.
כל זאת בניכוי סכומים שכבר נתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
במקרה של נזק שנגרם לאחר טיפול רפואי וחשד כי התרחשה רשלנות רפואית, מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לבדוק את פרטי המקרה ואת ההיתכנות להגשת תביעה ולקבלת פיצויים.