פגיעה מוחית עקב אי אבחון של לחץ דם כלייתי גבוה
יתר לחץ דם הינה אחת מהמחלות הקשות אשר עלולות לגרום למגוון פגיעות, החל משבץ מוחי ועד להתקפי לב. יתר לחץ דם נפוץ יותר אצל אנשים מבוגרים, אולם קיימים מקרים בהם יתר לחץ דם מתפתח אצל אנשים צעירים ואף אצל ילדים בשל בעיות רפואיות שונות.
פסק הדין לילך כץ נ' בית החולים הדסה-רוקח בלפור תל אביב עיריית תל אביב ושירותי בריאות כללית, עסק בתביעה שהגישה כץ כנגד הנתבעים, בית החולים אליו הופנתה, מעסיקתו וקופת החולים אליה הייתה שייכת בגין רשלנות רפואית שנגרמה לה לטענתה כתוצאה מלחץ דם גבוה.
כץ נולדה ביום 14/12/70 בבית החולים בלינסון ועד גיל 3.5 לא התעוררו אצלה בעיות בריאות מיוחדות. בגיל שלוש וחצי החלה לסבול מכאבים שונים, נזלות ודלקות ואף שיתוק בפנים (שיתוק על שם בל). אצל כץ התגלתה דלקת אוזניים שטופלה על ידי אנטיביוטיקה ועל ידי מתן סטרואידים במינון נמוך, טיפול זה הביא להטבה מסוימת.
בהמשך סבלה התובעת מעוד כשלושה אירועים של שיתוקים משני צדדי הפנים, בין השנים 1974-1978 טופלה התובעת במרפאת קופת החולים והגיעה פעמים רבות לבית החולים גם ללא הפניה. הרופאה שטיפלה בכץ בקופת החולים, ד"ר קז'וקינסקי, עבדה גם בבית החולים, כך שהטיפול בכץ עבר דרכה.
בחודש אפריל 1978 חשה כץ ברע במהלך טיול משפחתי בתחילה סבלה מכאבי ראש וחולשה ולאחר מכן אובחן אצלה אירוע מוחי, כן נתגלה אצל כץ לחץ דם גבוה מאוד 130/240 (לחץ דם תקין בילדים הוא 110/60), חום גבוה ופריחה.
לאחר בדיקות שבוצעו נתגלה כי כץ סובלת מיתר לחץ דם עקב התקשות והצרות של העורק הכלייתי, מצב שנקרא renovascular hypertension.
הרופאים ניסו לייצב את מצבה של כץ ולבסוף נאלצו לכרות את הכליה הימנית. בבדיקה שנערכה לאחר מכן, נמצא כי ההיצרות נגרמה מגדילת יתר של תאים בדפנות העורק וכן נמצא הפרשה מוגברת של רנין (כאשר חומר זה מופרש לגוף הוא הופך לאנזים שאוגר נתרן ומביא למצב של יתר לחץ דם).
מיום ביצועו של הניתוח ועד ליום המשפט סובלת כץ מלחץ דם גבוה, מחולשה של פלג הגוף השמאלי, שיתוקים חלקיים חוזרים ואיבוד חלקי של שדה הראייה.
כץ טוענת כי לא נערכה לה בדיקת דם לפני האירוע המוחי למרות שלטענתה חובת הרופאים היא למדוד לחץ דם לאחר תופעות השיתוק, מאחר ויש זיקה בין השיתוק לבין לחץ דם גבוה.
מאחר ולא נערכה לה בדיקה שכזו בין השנים 1974-1978, התרשלו הרופאים בטיפול בה והפרו את חובת הזהירות כלפיה. כן טענה כץ לקשר סיבתי בין היעדר טיפול ראוי לנזקים שנגרמו לה.
לטענת הנתבעים לא התגלתה רשלנות רפואית בטיפול, שכן אין קשר בין השיתוק לתופעת לחץ הדם הגבוה וגם אם קיים קשר הוא לא היה ידוע באותו זמן. כן טענו הנתבעים כי התובעת טופלה לפי הפרקטיקה הרפואית שהייתה נהוגה באותם ימים.
הנתבעים טענו עוד כי יתר לחץ דם לא היה מתגלה וגם אם כן לא היה ניתן למנוע את הנזקים. הנתבעים טענו שכץ סבלה מפגם מולד, שהוביל בהדרגה לעלייה בלחץ הדם והעלייה המסיבית הייתה סמוכה למועד האשפוז.
בית המשפט דחה את התובענה וקבע כי לא מדובר במקרה של רשלנות רפואית בטיפול גם לאור הקושי בקביעת פרקטיקה שהייתה נהוגה לפני זמן כה רב.
בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים, לפיה במקרה של שיתוק על שם בל שהופיע בשל קרע של דלקת אוזניים, לא היה צורך בביצוע אבחנה מבדלת באמצעות בדיקת לחץ דם.
עוד נפסק כי הקשר בין השיתוק ללחץ הדם הוא מקרי, אם לא היום לכל הפחות באותה עת.
חושדים שנפגעתם בשל רשלנות רפואית? עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר, לבירור נסיבות המקרה, איסוף התיעוד הרפואי ובמידת הצורך, הגשת תביעת רשלנות רפואית במטרה לקבל את הפיצויים המגיעים לכם על הנזק.