התביעה הוגשה מטעם עיזבון הילד ושני הוריו, שהילד היה בנם היחידי ושגם הוכרו כיורשיו של הילד. 

התיק עסק בילד בן 6 שנים שהתלונן בתחילה על כאב אוזניים וקיבל טיפול רפואי בהתאם. למרות זאת, הוחמר מצבו של הילד ועקב כך הוא הופנה לבית החולים הלל יפה.

הרופאה שבדקה את הילד בבית החולים חשדה שהוא לקה בדלקת קרום המוח ובהתאם לכך היא המליצה לתת לו טיפול אנטיביוטי מיידי וכן לבצע בו בדיקת עין, צילום CT מוח וניקור מותני לשם הוצאת נוזל מעמוד השדרה שלו באזור המותניים.

הצוות הרפואי נתן לילד טיפול אנטיביוטי וכן ביצע בו ניקור מותני, אך זאת מבלי לבצע בו קודם לכן צילום CT מוח.

לאחר הניקור המותני החל הילד לפרכס ומצבו החל להידרדר באופן מהיר. לבסוף וחרף ניסיונות ההחייאה שבוצעו בו נאלצו הרופאים לקבוע את מותו כעבור כשעה וחצי.

פסיקת בית המשפט

בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם התובעים אותה העדיף בית המשפט על זו שמטעם הנתבעים קבע בית המשפט כי הצוות הרפואי שביצע את בדיקת הניקור המותני התרשל בכך שביצע את הניקור לפני שהוא ביצע קודם לכן בדיקת CT מוח כדי לוודא שהילד אינו סובל מבצקת מוחית ומלחץ תוך גולגלתי מוגבר.

שכן, כאשר קיים חשד לעליית הלחץ התוך גולגולתי ובצקת במוח כפי שאירע לגבי הילד במקרה דנן, אין לבצע ניקור מותני מאחר שקיימת סכנה שהניקור המותני יפחית את לחץ נוזל השדרה בעמוד השדרה ואז חלק מהמוח, לרבות מרכזים חיוניים של לחץ הדם, הנשימה והדופק יגלוש כלפי מטה דרך הפתח שבין מוח הגולגולת ומוח עמוד השדרה.

תופעה זו מכונה הרניאציה. במצב דברים שכזה עלולים להיפגע תפקודי הנשימה הדופק ולחץ הדם והדבר עלול לגרור את מותו של החולה.

עוד קבע בית המשפט כי על פי מבחני מאזן ההסתברות נראה שהניקור המותני הוא שגרם להתדרדרות במצבו של הילד והוא שגרם בסופו של דבר לפטירתו המצערת.

מנגנון הרניאציה שגרם להתדרדרות ולמוות של המוות הנו מנגנון ידוע כך שהיה על הצוות הרפואי לצפות שהוא עלול להיכנס לפעולה, כאשר בדיקת הניקור המותני נעשית על רקע האפשרות שקיימת בצקת מוחית ולחץ תוך גולגלתי מוגבר.

בסיכומו של דבר פסק בית המשפט לעיזבון הילד פיצוי כולל בסך של 1,168,000 ₪ אשר כלל את ראשי הנזק הבאים:

כאב וסבל - 400,000 ₪, הפסד השנים האבודות - 734,000 ₪, הוצאות קבורה ולוויה  - 20,000  ₪ והפסדי קצבת זקנה - 14,000 ₪.

בנוסף פסק בית המשפט פיצוי בסך של 200,000 ₪ לאמו של הילד לאחר שהוא קבע כי נגרמה לה פגיעה נפשית רצינית בשיעור של 20% נכות נפשית.

במסגרת ע"א 3900/14 ל.ד. נ' המרכז הרפואי הלל יפה ומשרד הבריאות אשר התנהל בפני בית המשפט העליון נדון מקרה של חולה אשר בשנת 2002 עברה שני ניתוחים להסרת גידול בבלוטת התריס בבית חולים הלל יפה.

במהלך הניתוחים הללו נפגעו כל ארבע בלוטות יותרת בלוטת התריס שלה וכן נגרמה לה היפוקלצמיה, דהיינו ירידה חדה ברמת הסידן בדם.

פסק הדין - זכאות לפיצויים

בית המשפט המחוזי קבע שבית החולים לא התרשל בניתוח הראשון, אולם הוא התרשל בניתוח השני מאחר שבמהלך הניתוח השני התרשמו המנתחים כי נגרמה פגיעה באספקת הדם לאחת הבלוטות של החולה ועם זאת הם נמנעו מלהשתיל את אותה בלוטה שנפגעה וזאת בניגוד לנהוג ולמקובל בנסיבות כאלו.

הרשלנות באי השתלת הבלוטה זו מודגשת במיוחד לאור העובדה שהמנתחים של הניתוח השני היו מודעים לכך ששתי בלוטות של התובעת כבר נפגעו במהלך הניתוח הראשון, כך שהמדובר היה בחולה בעלת סיכון חריג שהצריך שמירה מוגברת של הבלוטות הנותרות שלה.

עוד קבע בית המשפט המחוזי כי סיכויי ההצלחה של השתלת הבלוטה, לו הייתה מבוצעת, הם 50% ועל כן נפסק שהנזק שנגרם לחולה כתוצאה מאי השתלת הבלוטה הביא לאובדן 50% מסיכויי ההחלמה שלה.

בהתאם לכך נפסק שהחולה זכאית לפיצויים יחסיים בהתאם לגובה הסיכויים שאבדו לה וזאת לפי דוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה.

מכיוון שסך כל הנזק שנקבע לחולה עמד על סך של 1,285,000 ₪ קבע בית המשפט שיש להפחית ממנו 50% בגין אובדן סיכויי החלמה כך שהסכום יעמוד על סך של 642,000 ₪ בלבד, ממנו יש לנכות 90,000 ₪ בגין מחצית התשלומים שהיא קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט העליון אשר דן בערעור שהגישה החולה על פסק הדין קבע הלכה תקדימית חדשה ומהפכנית לפיה במידה וסיכויי ההחלמה של החולה נפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בשיעור שגבוה מעל 50%, אזי הפיצויים המגיעים לו אינם פיצויים יחסיים בהתאם לגובה הסיכויים שאבדו כפי שהיה נהוג עד כה בהתאם לדוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה כי אם פיצויים מלאים בשיעור של 100% וזאת משיקולים של צדק והעדפת האינטרס של הניזוקים על פני זה של נתבעים.

עוד קבע בית המשפט העליון כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר הוא קבע שסיכויי הצלחת השתלת הבלוטה היו 50% בלבד וכי לדעתו סיכויי ההשתלה היו גבוהים מ-50%.

בהתאם לכך נפסק כי החולה זכאית למלוא הפיצויים שנפסקו לה בסך של 1,285,000 ₪ ממנו ינוכו מלוא תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסכום של 180,000 ₪.

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י למשרדנו: 03-7369253