חייג/י לקבלת ייעוץ אישי:   03-381-2222

הרופא התרשל בזמן הלידה וגרם לך ולעובר לנזק חמור?

משרד סולר קפלינסקי מתמחה בייצוג תובעים במקרים של רשלנות רפואית במהלך הלידה. אם נגרם לך או לעובר נזק בשל התנהלות הצוות הרפואי, מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>

רשלנות רפואית בזמן הלידה

משרד סולר קפלינסקי מתמחה בייצוג תובעים בשל רשלנות רפואית בלידה. אם נגרם לך או לעובר נזק בשל התנהלות הצוות הרפואי, מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>

פיגור שכלי והמיפלגיה בשל רשלנות בלידה

מחבר: 15/07/2021 12:06

אחד מהתרחישים הקשים והמסוכנים ביותר במהלך לידה הינו כניסת העובר לסטאטוס של מצוקה עוברית. מצב זה נגרם עקב חוסר חמצן ועלול לגרום לפגיעה מוחית.

בכדי למנוע מראש תרחיש זה, מצב העובר מפוקח ונבדק במהלך הלידה על ידי מוניטור ובאמצעים אחרים, אשר תפקידם להתריע על התפתחות מצוקה כדי לאפשר לצוות הרפואי שהות לשקול לחלץ את העובר בדרך של ניתוח קיסרי או באמצעות לידת ואקום.

תשניק של היילוד מתרחש בזמן הלידה, עקב חוסר חמצן המוביל לחמצת. תהליך זה גורם לכשל של לפחות שתי מערכות חיוניות בגוף ובהן: ריאות, לב, מוח, כליות או מערכת הדם. מצב מסוכן זה של תשניק בלידה, מהווה נושא לתביעות רבות המוגשות בתחום רשלנות רפואית.

נסיבות המקרה

בהליך תא ה.ע (קטין) נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, אשר נידון בבית המשפט המחוזי בחיפה, האם הגיעה לבית החולים זיו בצפת כשברחמה זוג תאומים - בן ובת.

הבת נולדה בקלות ומצבה לאחר הלידה היה תקין, אך הבן לא נולד באופן רגיל. במעקב אחר מצב העובר התברר כי הוא נמצא במצג רוחבי עם גב עליון. לאחר ציר אחד הוא נכנס למצג אלכסוני ולאחר הציר הבא נכנס העובר למצג ראש בעמדה גבוהה.

בהאזנה לדופק העובר באמצעות דופלר התגלתה מצוקה עוברית והוחלט לילדו במהירות. ראשית ניסו לילדו על ידי ביצוע פקיעת קרומים, אך משהבין הצוות הרפואי כי אין בכך להועיל בוצע לאם ניתוח קיסרי.

טענות הצדדים

התובעים טוענים, כי עקב רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי נגרמו לבנם פיגור שכלי והמיפלגיה (חולשה) קלה בפלג הגוף הימני.

הרשלנות הרפואית, כך לשיטת התובעים, מתבטאת בהיקלעות העובר למצוקה במהלך הלידה ובעיכוב בהוצאתו מרחם האם, כשהמצוקה הארוכה בה שהה הובילה לפיגור השכלי ממנו סובל הילד כיום.

התובעים מייחסים את הרשלנות הרפואית לשלושה שלבים:

1. שלב ההכנה ללידה - בהיבט זה טענו התובעים כי לידת תאומים היא לידה מסוכנת ולכן ההחלטה לבצעה שלא בחדר ניתוח הינה החלטה שגויה.

2. שלב המעקב עד ההחלטה על הניתוח הקיסרי - לטענת התובעים היה ניתן לגלות את מצוקת העובר במועד מוקדם יותר ולהקדים את הניתוח.

3. במהלך הניתוח עצמו - לגבי שלב זה נטען, כי הניתוח התעכב ובוצע על ידי מתמחה צעיר ולא על ידי רופא מומחה שהיה בסביבה.

לגישת התובעים, מצבו הרפואי הנוכחי של הילד, הסובל מפיגור שכלי וחולשה, נובע מהרשלנות הרפואית וקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם ליילוד.

הנתבעת דוחה מכל וכל את טענות התובעים. לטענתה, הצוות הרפואי פעל לאורך כל הדרך על פי הסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט החליט לדחות את כל טענות התובעים.

ראשית, נקבע על ידי בית המשפט כי החלטת הצוות הרפואי בקשר לניהול הלידה שלא בחדר ניתוח אינה רשלנית. למרות שרצוי כי הלידה תתבצע בחדר ניתוח או בסמיכות אליו, כל עוד ניתן להגיע אל חדר הניתוח בזמן סביר הדבר ראוי ואינו מהווה רשלנות. כמו כן, יילוד תאומים שלא בחדר ניתוח לכשעצמו אינו מהווה רשלנות רפואית.

לעניין הניטור קבע בית המשפט, כי לאור הדחיפות שנוצרה היה על הצוות הרפואי לפעול באופן מיידי לחילוץ העובר ולא לבצע אולטרסאונד נוסף. כך גם לגבי ההחלטה לבצע פקיעת קרומים שהייתה במקומה - כיוון שזו פעולה דחופה שהייתה יכולה להוביל למצב של לידה לדנית, קבע בית המשפט כי פעולה זו הינה סבירה בנסיבות העניין וכי הופעל בה שיקול דעת רפואי כנדרש.

טיעון נוסף אשר נדחה על ידי בית המשפט הוא פער הזמנים שבין ההחלטה על ביצוע הניתוח הקיסרי לבין ביצועו בפועל. בית המשפט קבע, כי פרק הזמן מרגע ההחלטה ועד הוצאת העובר, אשר עמד בנסיבות המקרה על 13 דקות, הינו סביר ואינו מעיד על התרשלות רפואית.

כך גם פסק לעניין המנתח, שאמנם היה מתמחה אך פעל בפיקוח צמוד של מומחה.

לסיכום, בית המשפט פסק כי לא ארעה התרשלות רפואית ומשכך לא נדרש לבחון את הקשר הסיבתי.

יחד עם זאת, מצאה הערכאה המשפטית לנכון לבדוק את הקשר הסיבתי מפאת חשיבותו של העניין ולצורך כך בחנה את הפרקטיקה המקובלת לגבי הקשר הסיבתי שבין עיכוב בהוצאת עובר השרוי במצוקה לבין נזק נוירולוגי שנגרם. לעניין זה הציג בית המשפט שתי גישות.

האחת, של איגוד המיילדים באוסטרליה ובניו זילנד, מציגה שלושה קריטריונים הכרחיים המצביעים על חוסר חמצן במהלך לידה אשר גורם לנכות נוירולוגית קבועה:

א. ראשית סימפטומים של אנצפלופתיה נאונטלית בדרגה בינונית או קשה - neonatal encephalopathy, בעוברים שנולדו לאחר שבוע 34.

ב. שיתוק מוחין - קוודריפלגיה דיסקינטית או ספסטית.

ג. סימנים לחמצת מטבולית בדם טבורי שנלקח בלידה או בבדיקת דם שניטלה זמן קצר לאחר הלידה (pH קטן מ-7 וערך בסיס גדול מ-12 או שווה לו).

כן הוצגו חמישה קריטריונים נוספים, אשר בהתקיימם יחד יש כדי לתמוך במסקנה שהאירוע ההיפוקסי אירע במהלך הלידה, כאשר כל אחת מאמות מידה אלה כשלעצמה אינה מספיקה לצורך ביסוס הקשר הסיבתי. הקריטריונים הם:

א. סימנים מוקדמים למעורבות רב מערכתית.

ב. ציון אפגר אשר נע בין 0 ל-6 במשך חמש דקות לפחות.

ג. אירוע היפוקסי אשר אירע בסמוך לפני הלידה או במהלכה.

ד. עדות הדמייתית מוקדמת לפגיעה מוחית חריפה.

ה. שינוי פתאומי, מהיר ומתמשך בקצב לב העובר, המתרחש בדרך כלל לאחר האירוע ההיפוקסי וקודם לו קצב הלב היה תקין.

גישה נוספת שהציג בית המשפט הינה של האיגוד האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה, ה-ACOG. בהתאם לגישה זו, הקריטריונים ההכרחיים אשר מצביעים על חוסר חמצן במהלך לידה שגורם לנכות נוירולוגית קבועה, הם:

א. שיתוק מוחין - קוודריפלגיה ספסטית / דיסקינטית.

ב. סימנים המעידים על חמצת מטבולית בדם טבורי בלידה (pH נמוך מ-7 וערך בסיס השווה ל-12).

ג. התחלת תסמיני אנצפלופתיה נאונטלית קשה / בינונית בקרב עוברים אשר נולדו לאחר שבוע 34 של ההיריון.

ד. אי התקיימות סיבות אפשריות אחרות כמו הפרעות קרישה, תסמונות גנטיות, טראומה או זיהומים.

בנוסף, פורטו חמישה קריטריונים, אשר בהשתלבם יחד יש כדי לרמוז כי נזק גוף אירע סביב הלידה ובמהלך שתי היממות שאחריה, אך הם אינם ספציפיים דווקא לנזק של חוסר חמצן לעובר:

א. בדיקת הדמיה מוקדמת המעידה על פגיעה מוחית קשה ולא מוקדית.

ב. ציון אפגר הנע בין 0 ל-3 לפרק זמן העולה על חמש דקות.

ג. אבחון של פגיעה רב מערכתית אצל היילוד במהלך שלוש יממות מהלידה.

ד. ברדיקרדיה מתמשכת של העובר המופיעה באופן פתאומי או אי שינוי בקצב לב העובר מלווה בהאטות נשנות ובאירוע של היעדר חמצן, זאת אף אם הניטור הקודם היה תקין.

ה. אירוע היפוקסי במהלך הלידה, לפניה או מיידית.

לאור נתונים אלה קבע בית המשפט, כי בנסיבות המקרה לא מתקיים קשר סיבתי בין מהלך הלידה ובין הנזק הנטען.

ראוי לציין, כי קריטריונים אלה אינם מחייבים בכל מקרה ומקרה, אלא משקפים את הידע הרפואי נכון לנקודת הזמן בה ניתן פסק הדין.

בשולי הדברים יוער, כי הקביעות בפסק דין זה מעוררות קושי ובעייתיות מסוימת, בפרט בנושא של הקשר הסיבתי והעמידה הדווקנית על מילוי כל הקריטריונים הנדרשים לצורך הוכחת קשר בין מאורעות הלידה לבין נזק מוחי שנגרם.

יודגש, כי קיימים פסקי דין לא מעטים אשר בהם התקבל ובוסס הקשר הסיבתי בין תשניק בלידה לבין נזק מוחי היפוקסי איסכמי, גם במקרים בהם לא התקיימו כל הקריטריונים במלואם.

תשובות לסוגיות מרכזיות בנושא

עורכי הדין במשרדנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב הפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.

באתרנו קיימות אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין, על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.

לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי בנוגע לשאלות נפוצות בנושא מצוקה בלידה והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני התרשלות בלידה שגרמה לנזקים או חלילה למוות.

עד איזה גיל של הילד ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על מצוקה בלידה?

תביעת רשלנות רפואית על התרשלות בניהול הלידה ונזק בשל תשניק בלידה מוגשת הן בשם הילד שנפגע והן בשם הוריו. לפיכך היא כוללת שתי עילות תביעה נפרדות הקשורות שתיהן באותו מעשה. 
 
עילת התביעה של הילד גדולה משמעותית מעילת התביעה של ההורים והיא מתיישנת במלאת 25 שנה להולדת הילד. 
 
עילת התביעה של ההורים בגין הרשלנות בלידה והנזקים הישירים שנגרמו להם, כמו למשל אובדן שכר בשל הצורך לטפל בילד, קטנה יותר מעילת התביעה של הילד והיא מתיישנת בחלוף 7 שנים מהלידה. 
 
מומלץ לכן במידת האפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין ניהול הלידה בטרם מלאו לילד 7 שנים, אולם גם לאחר גיל זה ניתן להגיש תביעה בעילת התביעה של הילד, שהיא העיקרית כאמור.

האם בכל מקרה של תינוק שנולד לאחר מצוקה עוברית שגרמה לנזק מוחי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

לא.

יש למשל מקרים בהם המצוקה העוברית מתחילה עוד בטרם הגעת היולדת לבית החולים, כאשר היא אינה מחוברת למוניטור.

לעיתים בשלב מסוים האישה חשה בירידה בתנועות העובר או שמתחילה לידה וכאשר האישה מגיעה לבית החולים מיד בתחילת ביצוע הניטור העוברי תראה מצוקת העובר והאישה תופנה בדחיפות לניתוח קיסרי זמן קצר לאחר קבלתה לבית החולים. 

במקרה זה למשל, יתכן שלא תהיה עילת תביעה בטענה של רשלנות רפואית אל מול בית החולים אף אם התינוק ייוולד עם נזק מוחי בעקבות מצוקה עוברית, אולם בכל מקרה של לידת תינוק במצוקה מומלץ לערוך בירור מסודר בסיוע עורך דין מנוסה בתביעות רשלנות רפואית בלידה.

אם הסבירו ליולדת על האפשרות לבצע ניתוח קיסרי בתחילת הלידה האם עדיין אפשר להגיש תביעה על רשלנות בלידה שגרמה לנזק לילד בגלל חוסר חמצן?

כן.

בלידות רבות מוסבר ליולדת בתחילת תהליך הלידה או במהלכו על האפשרות לבצע ניתוח קיסרי, למשל בשל ניתוח קיסרי בלידה קודמת, אולם יש הבדל משמעותי בין הסבר לגבי אפשרות זו לבין צורך דחוף רפואי לבצע ניתוח קיסרי במקרה של סימני מצוקה בעובר.  

הסבר ליולדת לגבי האפשרות לבצע ניתוח קיסרי כאשר מצב העובר תקין ואין כל סימני מצוקה אין בו די, אם בהמשך מהלך הלידה נראים במוניטור סימני מצוקה של העובר והלידה אינה מתקדמת כנדרש. 

במקרה כזה על הצוות הרפואי לזהות את המצב הדחוף, להסביר במהירות ובאופן חד משמעי ליולדת על הסיכון שנוצר לעובר בשל המצוקה העוברית, לקבל את הסכמתה של היולדת לניתוח קיסרי דחוף ולחלץ את העובר בניתוח קיסרי מהיר ללא עיכובים. 

זיהוי מאוחר של סימני המצוקה העוברית או פעולה מאוחרת מדי לחילוץ העובר שיגרמו לנזק נוירולוגי לעובר, יכולים להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית. 

הגעתי לבית החולים והייתי בחדר לידה שעות רבות, בסוף עשו לי ניתוח קיסרי חירום והילד נולד במצב קשה ונפטר כעבור יום, איך יודעים אם יש עילה לתביעה?

במקרה זה יהיה צורך להעריך אם היו סימני מצוקה עוברית במהלך הלידה שחייבו ניתוח קיסרי מוקדם יותר, סימנים אשר הרופאים התעלמו מהם והאם ניתוח קיסרי בשלב מוקדם יותר יכול היה למנוע את פטירת התינוק. 

על מנת לבצע הערכה מסודרת יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ממעקב ההיריון ומהלידה, כולל תרשימי המוניטור וכן מהבדיקות והטיפול בתינוק לאחר לידתו.

אם יתברר כי במהלך הלידה היו סימנים במוניטור שכללו האטות בדופק העובר המחשידות למצוקה עוברית של העובר וכי הלידה לא התקדמה כנדרש, בהחלט יתכן כי מומחה רפואי בתחום הגינקולוגיה אשר יבחן את התיעוד יתרשם כי הייתה התרשלות בניהול הלידה. 

יש גם חשיבות לבדיקות שנערכו לאחר הלידה, כמו בדיקת גזים בדם טבורי שיכלה לגלות חמצת המעידה על מצוקה עוברית ועוד.

תשניק בלידה הכולל ירידה באספקת דם מחומצן לעובר עלול לגרום לפגיעה מוחית HIE Hypoxic-ischemic encephalopathy  ועלול אף להביא למותו של התינוק סמוך לאחר הלידה. מניעת התשניק בלידה או קיצורו באמצעות ניתוח קיסרי לחילוץ העובר יכולים בסבירות גבוהה למנוע מוות זה. 

נראה שהמקרה שאתם מתארים מצדיק בירור מסודר, הכולל איסוף של כל התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחים רפואיים בתחום הגניקולוגיה ובתחום נוירולוגית ילדים.

נגרם לך נזק עקב אירוע של רשלנות רפואית? הקדם לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית בטרם נקיטת פעולה עצמאית ולצורך קבלת סיוע משפטי מקצועי.

פנה/י עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי!

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (1)

5 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור  

הערכת סיכויי תביעה

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

סקירה משפטית עדכנית:

19 באפריל 2021

חובת הזהירות או Duty of c...

עורך דין עופר סולר מסביר על חובת הזהירות או Duty of care בטיפול רפואי ומקרי רשלנות רפואית...

קרא עוד

25 באפריל 2021

רשלנות רפואית בניתוח מעי הגס

עוה"ד עופר סולר וארבל קפלינסקי מביאים לפנינו דוגמא למקרה רשלנות רפואית לאחר ניתוח מעי גס ומסבירים מדוע נטל ההוכחה עבר לנתבעי...

קרא עוד

25 באפריל 2021

רשלנות באבחון גורמי סיכון...

משרד עורכי דין עופר סולר ושות' - רשלנות באבחון גורמי סיכון של יולדת שהובילה לפרע כתפיים. הכנסו לקרוא בהרחבה על מי מוטלת האחריות ב...

קרא עוד

03 במאי 2021

שיתוק מוחין cp - האם יש ע...

שיתוק מוחין הינה פגיעה נוירולוגית במוח העובר או היילוד אשר עלולה לגרום לפגיעות ונכות קשה, ולעיתים בגלל רשלנות רפואית...

קרא עוד

03 במאי 2021

גידול סרטני שמקורו ברקמות...

עו"ד עופר סולר מסביר על סרקומה sarcoma - תסמינים, אבחון מוקדם ושיטות טיפול בסרקומה...

קרא עוד

10 במאי 2021

רשלנות רפואית באבחון דלקת...

רשלנות בחדר מיון באבחון דלקת בשריר הלב ופענוח בדיקת א.ק.ג הובילו לשחרור המנוח מאשפוז ופטירתו בבית...

קרא עוד

10 במאי 2021

הרופאים לא הפנו אותך לנית...

אי הפניה לביצוע ניתוח קיסרי או איחור בהפניה לניתוח קיסרי כעילה אפשרית להגשת תביעת רשלנות רפואית...

קרא עוד

31 במאי 2021

תביעות רשלנות רפואית נגד ...

עורך הדין עופר סולר מסביר אודות מספר תביעות שהוגשו כנגד בית החולים העמק בעפולה בשל רשלנות רפואית...

קרא עוד

31 במאי 2021

לדעת יותר: על אבחון רעלת ...

עו"ד עופר סולר מסביר על: אבחון רעלת הריוןPre-Eclampsia Toxemia - סיכונים וסיבוכים אפשריים...

קרא עוד

03 ביוני 2021

עמימות עובדתית בתביעות רש...

סקירה משפטית מאת עו"ד עופר סולר: עמימות עובדתית בתביעות רשלנות רפואית - אימתי?

קרא עוד

06 ביוני 2021

אבחון מאוחר של מחלה - לאו...

אבחון מאוחר של מחלה קשה אמנם מסבך את ההליך הטיפולי ומקטין את סיכויי ההחלמה, אך לא תמיד המדובר על רשלנות רפואית! עורכי הדין במשרד ...

קרא עוד

13 ביוני 2021

הריון לא רצוי לאחר ניתוח ...

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח קשירת חצוצרות למניעת הריון אשר הביאה ללידת תינוק בריא..

קרא עוד

20 ביוני 2021

איחור באבחון מפרצת באבי ה...

טיפול רפואי רשלני וקשר סיבתי - מה קורה כאשר קיים איחור באבחון מפרצ באבי העורקים אוחם הקשר הסיבתי לנזק...

קרא עוד

15 ביולי 2021

לדעת על הידרוצפלוס ומקרי ...

עורך דין עופר סולר מסביר על מחלת ההידרוצפלוס ומקרי רשלנות רפואית הנובעים מאי אבחונה של המחלה...

קרא עוד

18 ביולי 2021

לידת תינוק פגוע בשיתוק מו...

רשלנות בלידה עלולה לגרום פגיעות קשות ובכל מקרה של לידת ילד פגוע מומלץ להתייעץ עם עו"ד כדי לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים.

קרא עוד

19 ביולי 2021

רשלנות רפואית בבית חולים ...

כיצד יש לפעול במקרה של פגיעה מרשלנות רפואית בבית חולים. נכתב על ידי עורך דין...

קרא עוד

20 ביולי 2021

מעקב אחר סיבוכי סכרת - טי...

סגרת ורשלנות רפואית - באילו מקרים כאשר אדם אינו משתף פעולה עם רופאו...

קרא עוד

25 ביולי 2021

תביעה לנזק גוף בעקבות ליד...

הוריו של תינוק אשר נולד בלידת ואקום טענו כי נזקי גוף שנגרמו לו אירעו כתוצאה מביצוע הלידה באופן מכשירני - לחצו לקריאת תקציר פסק הד...

קרא עוד

פניה לעורך דין

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית:

אני רוצה להתייעץ >>

טלפון: 03-381-2222

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36