פתח בשילייה בשל דלקת מי שפיר ונזק לעובר
תביעות בתחום של רשלנות רפואית בלידה מערבות מטבע הדברים סיפורים אנושיים קשים ובמרבית המקרים מדובר בנזק בקנה מידה רב לאם או לתינוק.
פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בעניין רן כהן (קטין), אלי כהן ואסתר כהן נ' עיריית תל אביב-יפו ומדינת ישראל, עסק בערעור שהגישו רן והוריו על פסיקה של בית המשפט המחוזי באותו עניין, כאשר התביעה המקורית נגעה למקרה של רשלנות רפואית מצד הנתבעים שגרמה לפגיעה מוחית אצל התובע.
אסתר כהן בהיותה בשבוע ה-34 להריון הגיעה לבית היולדות הקריה בתל אביב, כשהיא סובלת מדימום ושליית פתח מרכזית. שיליית פתח הוא מצב בו השלייה ממוקמת בפתח הרחם ומכסה אותו לחלוטין. מצב זה עלול לגרום לדימומים ולהיפרדות שלייה ודורש ניתוח קיסרי, שיכול שיהיה דחוף או מתוכנן, תלוי בנסיבות.
בבית היולדות קיבלה כהן עירוי דם והוחזקה במצב של שמירת הריון, מלווה בטיפול תרופתי שמטרתו להפסיק את התכווצויות הרחם ולהגביר את בשלות הריאות של העובר. בבדיקה ראשונית שבוצעה באם ובעובר נראה כי הכל תקין, אולם לאחר מכן אירע דימום חזק.
כשלושה ימים לאחר מכן נמצא כי חלה ירידה בהמוגלובין של המערערת, ירידה בערכי האסטריול בשתן המערערת, חום חד פעמי שעלה וירד (זיז חום) וכן הפרשה מוגלתית בעלת ריח רע מהנרתיק. בעובר נתגלה דופק מהיר שהביא לביצוע ניתוח קיסרי דחוף.
לאחר הניתוח הקיסרי נתברר כי כהן סבלה מדלקת במי השפיר בהיותה באשפוז וכי מאחר ולא בוצעו לה הבדיקות המתאימות, נפגע רן מהיעדר חמצן ונגרם לו נזק מוחי ופיגור שכלי. פגיעה זו הייתה נמנעת לו היה מבוצע הניתוח במועד מוקדם יותר.
בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע תשלום חד פעמי בעבור הנזקים המיוחדים והנזק הלא ממוני וכן בגין הפסד כושר השתכרות וקבע עוד כי פיצוי בעבור ההוצאות הצפויות בעתיד ינתן בדרך של תשלומים עיתיים פעם בחצי שנה, הצמודים למדד.
כמו כן, נקבע כי פעם בשנתיים יוכלו התובעים לגשת לבית משפט בבקשה לשינוי הסכומים ובמידה ויעבור רן לשהות במוסד, יהיה ניתן לפנות לבית המשפט במיידי.
שני הצדדים ערערו, התובעים המקוריים טענו כי הסכומים שנפסקו נמוכים מידי ואילו הנתבעות המקוריות טענו נגד שיעור הפיצויים וקביעת האחריות.
בית המשפט העליון קבע כי התסמינים שהציגה המערערת דרשו בירור ואי ביצוע בדיקות מהווה רשלנות רפואית מצד הצוות ולכן החליט שלא להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לגבי רשלנות המשיבות.
כמו כן, דחה בית המשפט טענה של המשיבות כי מאחר והפיגור התגלה רק לאחר כארבעה חודשים אין להן אחריות. שכן, אפגר גבוה לאחר הלידה לא שולל פגם מוחי וגילוי לאחר ארבע חודשים הוא סביר.
עוד חזר בית המשפט על הקביעה באשר לנכותו של המערער, שהיא צמיתה ובשיעור 100% וכי הוא סובל בנוסף מנזק אורתופדי ולא יוכל גם בעתיד להיות עצמאי ולעבוד לפרנסתו.
באשר לקביעה של בית המשפט המחוזי כי עדיף לתובע להימצא בבית אביו המטפל בו במסירות גם אם העלות גבוהה יותר, קיבל בית המשפט העליון גם קביעה זו.
בית המשפט העליון דחה את כל טענות המשיבות, אך קיבל את טענות המערער והוריו והוסיף סכום של 150,000 ₪ על 5 שנות הטיפול מגיל 5 של המערער עד הגיעו לגיל 10.
עורכי הדין שלנו עונים על שאלות נפוצות
באתרנו תוכלו למצוא אלפי סקירות משפטיות ורפואיות שנכתבו על ידי מומחים רפואיים ועורכי דין מנוסים בתחום הרשלנות הרפואית. אנו עושים את מירב המאמצים על מנת לעדכן את התוכן באתר בקביעות וזאת בהתאם להוראות החוק ופסיקות חדשות.
אנשים אשר פונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות שחוזרות על עצמן ובדיוק לשם כך הקמנו את פלטפורמת השו"ת שלנו, שמאפשרת לכל אדם לקבל תשובות מקיפות ומקצועיות בכל מקרה של חשד להתרשלות בזמן הלידה.
עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי צברו ניסיון רב בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית ואנו נשמח לעמוד לצידכם, לבדוק את פרטי המקרה שלכם ולהגיש תביעת רשלנות רפואית בכל מקום שיימצא שסיכויי התביעה טובים ואכן יש טעם לפתוח בהליך משפטי מול הגורמים האחראיים לנזק.
בהריון הראשון שלי ביצעו גרידה כי היה מום בעובר במקום לתת לי כדור להפלה, בהריון השני הייתה לי שליית פתח וניתחו אותי בקיסרי. האם יש קשר בין הגרידה לשליית פתח? האם אפשר להגיש תביעה במקרה כזה?
אחד מגורמי הסיכון להיווצרות שליית פתח הינו גרידה בהריון קודם. יחד עם זאת, זהו אינו גורם הסיכון היחיד ויש גם נשים רבות המאובחנות עם שליית פתח ללא כל גורמי סיכון.
במקרה שאת מתארת גם אם יתברר כי צריך היה לסיים את ההיריון הראשון באמצעות תרופה ולא בעזרת גרידה, ספק רב אם ניתן יהיה לבסס קשר חזק דיו בין הגרידה להתפתחות שליית הפתח בהריון הבא.
במהלך ההיריון אובחנה אצלי שליית פתח, כשהגעתי ללידה ניסו לבצע לידה רגילה ורק כאשר התפתחה מצוקה עוברית עשו ניתוח קיסרי דחוף והתינוק נולד במצב קשה וסובל מפרכוסים, האם יש סיכוי לתביעת רשלנות רפואית?
שליית פתח הינה מונח הכולל בתוכו מספר מצבים, כאשר הסיווג כולל חמש דרגות חומרה. מהמצב הפשוט ביותר בו השיליה ממוקמת בחלק התחתון של הרחם – low ועד למצב המורכב ביותר בו השיליה ממוקמת על צוואר הרחם וחוסמת אותו לחלוטין - complete. ההחלטה באשר לאופן ביצוע הלידה במקרים של שליית פתח תלויה בחומרת המצב וסיווגו.
כדי להעריך אם הבחירה בניסיון ללידה רגילה במקרה שלך במקום ביצוע ניתוח קיסרי הינה רשלנות רפואית והאם בשל רשלנות זו נגרם חוסר החמצן של העובר במהלך הלידה (תשניק), אשר יתכן וגרם לנזק מוחי המתבטא בפרכוסים (HIE), יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ממעקב ההיריון ומהלידה.
כמו כן, מומלץ מאוד להתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה והמיילדות ובכל אופן בשלב ראשון לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
במהלך ההיריון שלי התגלתה שליית פתח, עברתי ניתוח קיסרי מתוכנן ולאחריו התחילו דימומים קשים מאוד עד שבסוף כרתו לי את הרחם. יש לי רק שני ילדים וכעת אני צריכה פונדקאות אם ארצה עוד ילדים (!) איך מבררים אם הייתה רשלנות רפואית בלידה?
שליית פתח הינה אחד מגורמי הסיכון להתפתחות מצב של דמם בלתי נשלט לאחר הלידה - Postpartum Hemorrhage. משום כך הצוות הרפואי במקרים של שליית פתח חייב להיות ערני במיוחד להתפתחות סיבוך זה ולאתרו במועד.
הטיפול בדמם לאחר הלידה כולל מתן נוזלים דרך עירוי, הזמנת מנות דם, מתן תרופות לכיווץ הרחם וככל שטיפולים אלו לא מסייעים יש עוד מגוון כלים העומדים לרשות הרופאים בניסיון לעצור את הדימום מהרחם.
ביניהם - הכנסת קטטר עם בלון לתוך הרחם ובמקרים קיצוניים קשירת עורקי הרחם ואף כריתת רחם אם שום דרך אחרת לא מסייעת לפתור את הדימום.
כדי לבחון במקרה שלך אם הייתה התרשלות בטיפול הרפואי לאחר הלידה אשר הביאה לכריתת הרחם, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מלפני הלידה, ממהלכה ולאחריה. יש לבחון אם הדימום מהרחם אותר במועד, האם בוצעו בדיקות אבחנתיות במועד דוגמת אולטרסאונד, האם מוצו כל הטיפולים האפשריים להשתלטות על הדימום מהרחם לפני שהרופאים בחרו בפתרון של כריתת הרחם ועוד.
מומלץ לפנות בשלב ראשון אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל לסייע לכם בקבלת התיקים הרפואיים ובהפניה למומחה הרפואי המתאים ביותר.
במידה ונפגעת עקב רשלנות רפואית יש לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לצורך התייעצות באשר לאפשרויות העומדות בפניך. חשוב להימנע מכל פניה עצמאית אל הגורמים המטפלים בדרישה לפיצוי או בתלונה לפני קבלת יעוץ משפטי, שכן, התנהלות שכזו עלולה לפגוע בסיכויי הצלחת התביעה.
משרדנו טיפל ומטפל לאורך השנים במאות תביעות שהוגשו בעילת רשלנות רפואית ואנו עומדים בקשר קבוע עם מיטב המומחים הרפואיים בארץ ובעולם, בכל תחומי הרפואה.
אנו מציעים גם לך לפנות ללא כל התחייבות ולקבל ייעוץ משפטי אישי, באשר לאפשרות להגיש תביעת פיצויים כנגד הרופאים והמוסדות הרפואיים שאחראיים לנזקים שנגרמו.
אם לך או למי ממבני המשפחה נגרם נזק בגלל דלקת מי שפיר, כדאי להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום.
