מעקב הריון רשלני והדבקת עובר בנגיף cmv
כאשר נגרם לאדם נזק, כתוצאה מביצוע או מאי ביצוע של הליך רפואי, עולה לעיתים באופן טבעי חשד לרשלנות רפואית.
חשוב עם זאת להבין כי עצם העובדה שנגרם הנזק, אין בה די כדי להוכיח שהייתה התרשלות. שכן, אי אפשר לבדוק כל מקרה מצער שכזה בחכמה שלאחר מעשה משום שלעיתים הנזק שנגרם הוא מסיבוך נדיר או מצירוף מקרים שהוא אמנם מצער מאוד, אך לא בהכרח יש סיבה להטיל את האשמה על גורם מסוים.
פסק דין בדבר אי גילוי נגיף CMV בהריון
מקרה שכזה מתואר בפסק הדין נמרוד גרסטל (קטין) הוריו נ' ד"ר עוזי גל, קופ"ח מכבי, מדינת ישראל.
בתאריך 14.11.00 נולד נמרוד עם נזק מוחי קשה, לאחר שבמהלך ההריון נדבק בווירוס הציטומאגלו - Cytomegalo Virus cmv, אותו נשאה האם מבלי שיהיה לכך כל ביטוי קליני (מחלת חום בלתי מוסברת וכדומה).
ווירוס זה יכול להתגלות על ידי ביצוע בדיקת torch.
בדיקת torch היא בדיקה לגילוי מומים מולדים בעובר, מתבצעת על ידי בדיקת דם שעלותה אינה גבוהה.
מאחר ואישה הרה יכולה להידבק בווירוס בכל שלב של ההריון בהיעדר סימנים קליניים, בדרך כלל לא שולחים לביצוע בדיקה זו, מאחר וגם יום לאחר הבדיקה ניתן להידבק. אמנם, ישנם רופאים שכן שולחים לבדיקה, אך אין לכך כל הנחיה מטעם משרד הבריאות.
התובעים טענו כי וירוס ה-cmv הוא גורם מרכזי ועיקרי למומים בעובר, בשיעור גבוה ממומים אחרים, כגון - תסמונת דאון או טיי זקס ובמקרים רבים אין תסמינים חיצוניים להידבקות.
עצם העובדה כי לא נמסר לאם מידע על קיום הווירוס ואפשרות ביצוע הבדיקה, שללה ממנה את האפשרות להפסיק את ההריון וגרמה להולדה בעוולה.
התובעים טוענים כנגד המדינה על כך שלא הוציאה הנחיות ברורות לרופאים לגבי הפניה לבדיקה ולגבי יידוע הנשים ההרות לאפשרות ההידבקות בווירוס.
המומחה הרפואי מטעם התביעה, פרופסור אלכס שנפלד, קבע כי התובעת נדבקה בשבוע ה-26 להריונה וכי היה ליידע אותה לגבי אפשרות ההידבקות.
התובעים טוענים עוד כי מאחר והריון קודם של התובעת הופסק בשנת 1997 בשבוע ה-22 להריון עקב מומים בעובר, היה על הנתבעים לסווג את הריונה של התובעת כהריון בסיכון גבוה.
הנתבעים טענו מנגד כי לא הייתה כל רשלנות מצד קופת החולים והרופא המטפל.
המומחה מטעם הנתבעים 1 ו-2, פרופסור אייל שיף, קבע כי אין כל הנחיה ואין סיבה להפנות מטופלת לבדיקה אם אין סממנים חיצוניים להידבקות בווירוס וכי אין כל קשר בין הפסקת ההריון הקודמת למומים עמם נולד התובע.
המומחה מטעם המדינה, פרופסור אשר אור נוי, קבע כי הנוהג שלא לשלוח נשים הרות לביצוע בדיקת torch כאשר אין סימנים חיצוניים להידבקות בווירוס ה-cmv מקובל בכל מדינות העולם.
בית המשפט קבע בפסק דינו כי הנתבעים 1 ו-2 פעלו על פי ההנחיות של הגורמים המקצועיים. שכן, עצם העובדה כי התובעת מס' 2 אכן נדבקה בווירוס ועקב כך נולד התובע כשהוא סובל מנזק מוחי, היא ידיעה בדיעבד.
חובת הזהירות לפיה נוהגת המדינה במתן הנחיותיה בעניין זה הוא סביר. לפיכך החליט בית המשפט לדחות את התביעה ושכל צד יישא בהוצאותיו.
יש להדגיש כי במקרים בהם יש סימנים מחשידים להדבקות של אישה הרה בנגיף ה-CMV והרופא המטפל מתעלם מסימנים אלו ולא שולח את האישה המטופלת לבדיקה מתאימה, הרי שיתכן בהחלט כי ניתן להטיל אחריות על הרופא אם יגרם נזק לעובר.
גם במקרים בהם מבוצעת בדיקת torch לאישה במהלך ההיריון, אשר מדגימה הדבקה טרייה בנגיף ה-CMV בהריון ועל אף זאת לא נעשות בדיקות לשלילת הדבקה של העובר בווירוס, יש מקום לבחון האם מדובר ברשלנות רפואית במידה ונגרם נזק.
עורכי הדין שלנו עונים על שאלות חשובות
באתרנו מעלים בקביעות תוכן אמין, מקצועי ועדכני בנושאי רשלנות רפואית. תוכלו למצוא אצלנו אלפי סקירות משפטיות שנכתבו על ידי מומחים רפואיים ועורכי דין מנוסים ולקבל מענה לכלל הסוגיות הנוגעות למקרי רשלנות רפואית.
נולד לנו בן אשר סובל מלקות שמיעה ופגיעה נוירולוגית בשל הדבקה ב-CMV בהריון, אילו חוות דעת רפואיות נצטרך כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית?
בתביעת רשלנות רפואית בטענה של הדבקה של העובר בנגיף CMV בהריון מבלי שההורים עודכנו באפשרות הבדיקה של העובר ומבלי שניתנה להם הזכות להחליט על המשך ההיריון, יש צורך בחוות דעת של רופא מומחה בתחום הגניקולוגיה, אשר הינו בעל ניסיון במעקבי הריון.
כמו כן יהיה צורך בחוות דעתו של רופא מומחה בתחום נוירולוגית הילדים להערכת נכותו של הילד, הקשר הסיבתי בין הפגיעה הנוירולוגית שלו וההדבקה בנגיף ה-CMV בהריון וצרכיו השיקומיים.
מומלץ לפנות תחילה וטרם פניה למומחים רפואיים אל עורך דין מנוסה בתחום תביעות רשלנות הרפואית.
נולד לי בן שסובל מחירשות עקב הדבקה ב-CMV בהיריון, עשיתי בדיקות דם של CMV בהריון אבל הרופאה שביצעה את המעקב התעלמה מהתוצאות, יש אפשרות לתביעת רשלנות רפואית?
למרות שאין חובה לבצע בדיקת נוגדנים לנגיף ה-CMV בדם האם במהלך ההיריון, רופאים רבים מפנים את המטופלות לבדיקה זו במהלך מעקב ההיריון השגרתי.
אם בדיקות אלו כן מבוצעות בזמן ההיריון ועולה חשד כי האישה נדבקה בנגיף ה-CMV במהלך ההיריון (למשל במקרה של תוצאות בדיקות המדגימות היפוך סרולוגי ברמת הנוגדנים ל-CMV), הרי שעל הרופא לדעת לפענח את משמעות תוצאות הבדיקות ולהבין כי עליו להפנות את האישה לסדרת בדיקות לשלילת הדבקות של העובר בנגיף - בדיקות הדמיה וכן דיקור מי שפיר.
אם הרופא אשר מבצע את מעקב ההיריון מתעלם מתוצאות בדיקות רמת הנוגדנים או לא פועל כפי הנדרש ובסופו של ההיריון נגרם נזק לעובר בשל הדבקה ב-CMV מבלי שההורים עודכנו בכך, הרי שיתכן שתהיה עילת תביעה להורים כנגד הגורם המטפל אשר ביצע את מעקב ההיריון.
הבת שלנו נולדה עם פגיעה נוירולוגית בעקבות הדבקה בנגיף ה-CMV בהריון, היא כעת בת שנה וחצי, מתי יהיה הזמן הנכון לבדוק אם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית ומתי כדאי להגיש את התביעה?
הבירור אם יש עילת תביעה בטענת רשלנות רפואית במקרה המתואר של הדבקה בנגיף ה-CMV בהריון עלול להימשך חודשים ארוכים (בדומה לבירור בתביעות רשלנות רפואית רבות), שכן הוא דורש איסוף של התיקים הרפואיים והתייעצות עם מומחים.
כדאי ומומלץ לפנות לפיכך אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית בהקדם ולא להמתין. ניתן יהיה בשלב הראשון כאמור לערוך את הבירור ואם יש אכן עילה לתביעה לקבל חוות דעת רפואית בנושא ההתרשלות במעקב ההיריון ממומחה בתחום הגניקולוגיה.
המועד להגשת התביעה לבית המשפט תלוי במועד בו ניתן יהיה להעריך באופן ברור את היקף הנזק שנגרם לילדה ושיעור נכותה.
אצל ילדים צעירים מאוד, מתחת לגיל 4 שנים, קשה לעיתים להעריך את ההיקף של פגיעה נוירולוגית קוגניטיבית ולכן לעיתים יש צורך להמתין עד אשר ניתן יהיה לגבש חוות דעת ברורה בתחום הנוירולוגי בגיל מעט בוגר יותר של הילד (לאחר גיל 4).
את זמן ההמתנה הזה ניתן להקדיש כאמור להכנת ובדיקת חוות הדעת בתחום ההתרשלות ולעוד נושאים שיש לבחון טרם הגשת התביעה.
בזמן ההיריון עברתי שפעת עם חום וניגשתי להיבדק אצל הרופא, בתום ההיריון נולדה לנו בת אשר התברר כי היא סובלת מפגיעה נוירולוגית בשל הדבקות בנגיף ה-CMV ושלא ביצעו לי בדיקות דם בהריון ל-CMV, האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית?
על פניו נראה כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ובחינת סטנדרט הטיפול בהריון, מחלת חום או שפעת בהריון יכולים להחשיד להדבקה של האישה ההרה בנגיף ה-CMV, כאשר הדבקה כזו עלולה לגרום להדבקה של העובר ובמקרים מסוימים לפגיעה נוירולוגית בעובר.
במקרה של מחלת חום נראה שהרופא אשר ביצע את מעקב ההיריון היה מחויב להפנות אותך לבדיקות דם לגילוי רמת הנוגדנים ל-CMV ואם היה מתגלה חשד כי נדבקת בנגיף בזמן ההיריון היה צורך לבדוק אם העובר נדבק בנגיף ה- CMVוהאם נגרמה לו פגיעה נוירולוגית ולאפשר לכם להחליט האם להמשיך את ההיריון.
כדאי יהיה לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, לקבלת ייעוץ כיצד לברר את האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.
בזמן ההיריון עברתי בדיקות דם לרמת נוגדנים ל-CMV, מתברר שהבדיקות הראו שיש סיכון שהעובר נדבק והרופאים שמו לב לזה רק בסוף ההיריון והציעו לי להפסיק את ההיריון ולא הסכמתי כי הייתי כבר אמורה ללדת. אפשר לתבוע שלא גילו את הבעיה מוקדם יותר ואז הייתי מסכימה להפיל?
גילוי מומים או מחלות בעובר בשלב מאוחר של ההיריון, בשעה שניתן היה לגלות את הבעיה או המום בשלב מוקדם יותר של ההיריון והוא לא התגלה בשלב מוקדם בשל התרשלות של הצוות הרפואי, מהווה נושא לתביעות רשלנות רפואית רבות.
הטענה שחוזרת לרוב בתביעות אלו הינה כי אילו היה הרופא המטפל נוהג כרופא סביר, המחלה או המום של העובר היו מתגלים בשלב מוקדם של ההיריון ואז ההורים יכלו להפסיק את ההיריון בהפלה ואילו כאשר הבעיה בעובר התגלתה בשלב מאוחר בהריון להורים יש מניעה דתית או מוסרית או רגשית להפסיק את ההיריון בהפלה.
בתי המשפט נתנו פסיקות שונות באשר לטענה זו בפסקי דין שונים וכמובן שנסיבות כל מקרה משפיעות על ההכרעה שניתנה בו.
כך למשל אם ההורים התעלמו בהריונות קודמים או מאוחרים להריון נשוא התביעה מבעיות אשר התגלו במהלך ההיריון או סירבו לבצע בדיקות אבחנתיות לבירור מומים ומחלות בעובר, כמו בדיקת מי שפיר, הרי שבית המשפט פחות נטה לקבל את טענת ההורים כי היו מפסיקים את ההיריון נשוא התביעה אם האבחנה באשר לבעיה בה לוקה העובר הייתה ניתנת מוקדם יותר.
בחלק מהמקרים הללו פסק בית המשפט פיצויים להורים בגין ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה בגין אי מתן המידע במועד, גם אם לא שוכנע שההורים אכן היו מפסיקים את ההיריון אם האבחנה הייתה מתקבלת מוקדם יותר אלמלא התרשלות הרופאים.
אבחנה בדבר הדבקות של העובר ב-CMV בעקבות חשד של הדבקה של האם בהריון בנגיף יתכן ויכלה להתקבל במקרה זה מוקדם יותר.
לשם כך יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה. מומלץ לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לקבלת מלוא התיעוד ופניה למומחה הרפואי המתאים.
במידה ונגרם לך נזק בשל רשלנות רפואית יש לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות רפואית לקבלת ייעוץ ומידע לגבי האפשרויות העומדות בפנייך. כדאי וחשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בטרם נוקטים פעולות באופן עצמאי.