איחור באבחון מחלת אנדוקרדיטיס
מחלת האנדוקרדיטיס (endocarditis) או במילים פשוטות דלקת בשכבה הפנימית של הלב היא מחלה
ברוב המקרים מתפתחת המחלה אצל אנ
אבחנה מאוחרת של המחלה או אי טיפול במחלה עלול לגרום בין היתר, להרס המסתם הלבבי ולהופעה פתאומית של תס
מהם סימפטומי מחלת האנדוקרדיטיס?
המחלה מתאפיינת בסימפ
- חום ממושך
- חולשה כללית
- ירידה במשקל
כמו כן קיימים למחלה זו סימפטומים ספציפיים כגון:
- אוושה בלב
- הימצאות חיידק האחראי למחלה
אפשרויות הטיפול במחלה
לרוב הטיפול הינו טיפול אנטיביוטי במהלכו ניתנות תרופות גנטמיצין ו- ונקומיצין דרך הוריד במשך חודש - חודשיים. לעיתים בנוסף לטיפול האנטיביוטי ישנו צורך בניתוח. מכאן החשיבות המכרעת שיש באבחון המחלה מוקדם כל האפשר.
לעיתים כבכל תחום רפואי אחר, רופאי משפחה אשר אליהם אנו מגיעים ראשונים עוד טרם פנייתנו לרופאים מומחים על מנת שיאבחנו את מצבנו הבריאותי, מבצעים את עבודתם באופן רשלני תוך שהם מתעלמים מנורות אזהרה ברורות. במקרה כזה אין ספק כי תעמוד לזכותנו האפשרות לתבוע את הרופא שהתרשל בעילה של רשלנות רפואית.
כך היה הדבר בעניין ע"א 2493/07 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' פלונית.
במקרה דנן, התובעת אשר עלתה ארצה עם אמה בהיותה נערה בת 17 פנתה לרופאת משפחה מטעם הנתבעת כתשעה ימים לאחר הגעתה. הסיבה לפנייתה לרופאת המשפחה הייתה בשל חום, חולשה, כאבי בטן וירידה במשקל מהם סבלה במשך חודש וחצי
הנערה אשר לא הביאה עמה את תיקה הרפואי לא מסרה לרופאת המשפחה כי היא סובלת ממום בלבה (ייתכן מאוד כי הסיבה לאי מסירת מידע זה נבע מכך כי כלל לא ידעה על כך). רופאת המשפחה אשר בדקה את הנערה הפנתה אותה לבצע מספר בדיקות וביניהן: אולטרסאונד בטן, בדיקת שתן, צילום חזה, ספירת דם ושקיעת דם.
ששה עשר יום לאחר ביקורה הראשון אצל רופאת המשפחה, שבה הנערה לביקור אצל רופאת המשפחה.
עתה תלונותיה של הנערה הצעירה היו כי היא סובלת מחום, חולשה כללית וכן מבחילות והקאות. ממצאי הבדיקות אליהן נשלחה הנערה יהיו תקינות. בביקור זה רופאת המשפחה לא ערכה לנערה בדיקה גופנית אלא רשמה לתובעת אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת בדרכי השתן, וכן הורתה לה לקבוע תור לאבחון של צילום החזה, וזאת מבלי לציידה בהפניה.
בהמשך פגשה רופאת המשפחה את המשיבה באקראי במסדרונות קופת החולים שכן עדיין סבלה מחום גבוה. בפגישה זו נודע לרופאת המשפחה כי הנערה טרם קבעה תור לאבחון צילום החזה, ועל כן קבעה לה תור ליום 29.10.06 כשהיא מציידת את הנערה בהפניה בה מתואר ממצא אשר נמצא בריאותה.
ביום 29.10.06 נבדקה הנערה על ידי ד"ר ויילר אשר במהלך האזנה ללב שמע אוושה סיסטולית. במכתב הסיכום שלל שחפת אך בשל שמיעת האוושה בצירוף החום הממושך ממנו סבלה המשיבה, העלה את החשד למחלת אנדוקרדיטיס.
באותו המכתב ציין ד"ר ויילר כי יש להפנות את הנערה בדחיפות לאבחון מהיר על מנת לשלול תהליך זיהומי.
למחרת, נבדקה המשיבה על ידי ד"ר סברדלוב אשר אף הוא האזין ללבה והפנה את המשיבה דחיפות לחדר המיון בבית החולים רמב"ם שם אושרר אבחון האנדוקרטידיס.
לטענת הנערה רופאת המשפחה התרשלה באבחון מחלתה וכי האחור הרב באבחון מחלתה חיבל באפשרות הטיפול במחלה ובמניעת נזקיה.
חוות דעת מומחים הוגשו מטעם שני הצדדים.
בית המשפט קבע כי רופאת המשפחה התרשלה וחרגה מסטנדרט התנהגות סביר לרופא משפחה. לעל פי פסק דינו של בית המשפט התרשלות הרופאה התעוררה בביקורה השני של הנערה עת הסימפטומים החמירו. באותה העת היה על רופאת המשפחה לבצע בדיקה גופנית מעמיקה הכוללת גם האזנה ללב.
לעניין הקשר הסיבתי והיקף האחריות לנזק קבע בית המשפט כי רופאת המשפחה לא פגעה במשיבה אלא בסיכויי ההחלמה שלה מן המחלה.
בשל כך בית המשפט חייב את הנתבעת בתשלום פיצויים לנערה התובעת.
כיצד עליכם לפעול אם הינכם חושדים כי הרופא המטפל שלכם גרם לכם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית?
פעולה נכונה במצב דברים כזה היא פנייה מיידית אל עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. עורך דין יקבל לידיו את התיקים הרפואיים ויפנה אתכם למומחה רפואי בתחום הרלבנטי למקרה לשם קבלת חוות דעת רפואית. על סמך אותה חוות דעת יעריך עורך הדין את סיכויי התביעה שלכם ואת גובה הפיצוי הצפוי במידה שתתקבל.
לקבלת סיוע נוסף ליחצו: יעוץ משפטי