לאחר ניתוח זה בוצע בתובעת ניתוח קשירת חצוצרות נוסף שהפעם נבדק והוגדר כהצלחה על ידי הרופאים. לאור ההריון החמישי אותו ביקשה התובעת למנוע בטרם עת הגישה תביעה של רשלנות רפואית בעילה של הולדה בעוולה.

בית המשפט הבהיר כי מדובר במקרה עקרוני ראשון מסוגו בו נדונה שאלה של התקיימות עילת ההולדה בעוולה למרות הלידה של ילד בריא.

תחילה קבע בית המשפט כי זכותם של ההורים לתכנן את משפחתם, ולא ניתן לשלול מהורים פיצוי על לידה של ילד בריא כיון שיש בכך לפגוע בזכות זו. בהמשך לכך קבע כי קבלת תביעה מעין זו לא תהיה מעין הצהרה לחוסר רצון של ההורים בילד אלא בסך הכל תעזור להם בגידולו ותכסה מעט מן ההוצאות, ולכן יש בכך דווקא לקרב את ההורים לילד.

כמו כן הוסיף בית המשפט כי לא כל לידה היא מבורכת, ובודאי נכון הדבר בלידות אותן ביקשו ההורים למנוע על ידי ניתוח.

לשאלה מרכזית בנושא, האם ניתן להכריח את האם לבצע הפלה כדי למנוע את המשך ההריון או למסור את הילד לאחר הלידה, ענה בית המשפט בצורה חד משמעית – לא וכי מדובר בבקשה קשה מדי משנוצר כבר ההיריון הלא רצוי ובפרט נוכח החובה לכבד את מערכת האמונות של כל אדם באשר להפסקת הריון.

לגופו של ענין, קבע בית המשפט כי הייתה התרשלות מצד הנתבעת בכל שלא הודיעה לתובעת על חוסר ההצלחה בניתוח הראשון.

בית המשפט גם מצא קשר סיבתי ברור בין חוסר ההצלחה של הניתוח לכניסת האישה להריון, כיון שלפי לוחות הזמנים נכנסה להריון מספר חודשים לאחר ביצוע הניתוח.

כשקבע את גובה הפיצוי קבע בית המשפט כי הוצאות בגין ראש נזק של כאב וסבל מתקזזות עם האושר וההנאה שנגרמים מהולדתו של ילד בריא, ולכן אין לקבל עליהם פיצוי.

עקב רמת החיים הנמוכה בה חיה משפחתה של התובעת קבע בית המשפט סכום פיצוי בגובה של כ-90,000 ₪ על הוצאות של גידול הילדה. סביר כי אם היו חיים ברמת חיים גבוהה יותר, היה גדל גובה הפיצוי בהתאם.

סבלת מאירוע של רשלנות רפואית? פני לקבלת יעוץ משפטי אצל עורך דין מנוסה בתחום אשר ינחה וילווה אותך עד לקבלת תביעתך ותשלום פיצויים.

למידע נוסף ליחצו: רשלנות רפואית בלידה