חייג/י לקבלת ייעוץ אישי:   03-381-2222

הרופא התרשל בזמן ההריון וגרם לך ולעובר לנזק חמור?

משרד סולר קפלינסקי מתמחה בייצוג תובעים במקרים של רשלנות רפואית במהלך ההריון. אם נגרם לך או לעובר נזק בשל התנהלות הצוות הרפואי, מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>
סולר קפלינסקי מומחים ברשלנות רפואית

רשלנות רפואית בהריון

משרד סולר קפלינסקי מתמחה בייצוג תובעים בשל רשלנות רפואית בהריון. אם נגרם לך או לעובר נזק בשל התנהלות הצוות הרפואי, מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>

סקירה משפטית: בר''ע 4512/13

מחבר: 30/12/2019 18:58

המאמר שלהלן יעסוק בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון זה מכבר, בפרשה הרגישה המכונה בשפה המשפטית הולדה בעוולה. מדובר ברע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום נ' רסמיאן מוחמד ואח', לצורך נוחות תכונה הפרשה שתידון במאמר "כפרשת הסהר האדום".

נתאר סיטואציה שבה מישהי נכנסת להיריון, עוברת בדיקות רגילות, ולבסוף יולדת ילד. אך לדאבונה ודאבון משפחתה, הילד שנולד סובל ממחלה פיזית קשה שתהפוך אותו לתלוי לכל ימי חייו. את המחלה ממנה סובל הילד, ניתן היה לאתר מבעוד מועד אילו הרופא המטפל היה מבצע את תפקידו באופן מקצועי יותר.

האם הילד שנולד, שנדון לחיי תלות קשים רשאי להגיש תביעה נגד הצוות הרפואי שהתרשל, בטענה "שטוב מותי מחיי". כלומר, שעדיף היה שלא היה נולד עקב מחלתו?

בעבר, פסק בית המשפט העליון כי קיימת עילת תביעה בנסיבות כאלו לילד שנולד. כך נקבע בשנת 1986 בפרשת זייצוב.

עם זאת, בשנת 2012 בפרשת המר, שינה בית המשפט העליון את ההלכה שקבע בפרשת זייצוב כאמור, ופסק כי לא תהיה יותר עילת תביעה ליילוד מכוח העילה של "הולדה בעוולה". עם זאת, קבע בית המשפט העליון כי העילה תעמוד להוריו של הילוד בלבד.

עם זאת, כאשר קבע בית המשפט העליון בפרשת המר כי לא תעמוד יותר עילת תביעה ליילוד אלא רק להורים, נאלץ בית המשפט בנוסף להכריע גם בשאלה מה יעלה בגורלן של התובענות שהוגשו מכוח העילה של "הולדה בעוולה" עד פרשת המר.

קיראו בהרחבה על: התיישנות עילה במקרים של הולדה בעוולה

בנושא הזה, קבע בית המשפט העליון הוראה שמכונה בשפה המשפטית "הוראת מעבר". כלומר, תביעות מכוח הכלל של הולדה בעוולה תישארנה על כנן, כאשר אלו הוגשו ע"י הילוד בלבד.

>>> פורום רשלנות רפואית ונזקי גוף <<<

אם הוגשה התביעה גם ע"י הילוד וגם ע"י הוריו, התובענות תימשכנה להתנהל רק על סמך תביעת ההורים. הוראת המעבר נקבעה כדי לא לפגוע בהסתמכותם של תובעים תמימים שהסתמכו על ההלכה המשפטית הישנה (בפרשת זייצוב כאמור).

התיישנות:
כל תביעה משפטית מותנית התיישנות. ככלל, תקופת ההתיישנות במשפט האזרחי עומדת על 7 שנים. תביעות של קטינים מתחילות להיספר מגיל 18. כלומר קטין רשאי לתבוע בגין עוולה עד גיל 25, כך גם בתביעות מכוח "הולדה בעוולה". בישראל החוק המסדיר את סוגיית ההתיישנות, והוא חוק ההתיישנות.

פרשת הסהר האדום

בפרשה בה יתמקד המאמר, עלתה שאלה הנוגעת להתיישנות שחלה על תביעה של הורים מכוח הולדה בעוולה. לפני פסק הדין שניתן בפרשת המר, רשאי היה כאמור ילוד להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה עד גיל 25.

לאור זאת, נוצרה פרקטיקה (או נוהג) לפיו ההורים היו מגישים תביעה יחד עם הילוד עת הגיעו לגיל 25, על אף שתביעת ההורים (שכפופה להתיישנות של 7 שנים) התיישנה.

בפרשת הסהר האדום, ההורים לא תבעו כאמור לאחר שבע שנים מיום הולדת בנם, משום שהם הסתמכו על פרשת זייצוב. עם זאת, בפרשת המר המאוחרת שביטלה את פרשת זייצוב, נקבע כאמור שילוד לא יוכל יותר לתבוע, אלא רק הוריו.

עתה, ביקשו ההורים להגיש תביעה מטעמם בלבד, על אף שחלפה בעניינם תקופת ההתיישנות, זאת בשל הסתמכותם על ההלכה בעניין זייצוב ששונתה בפרשת המר.

רשות ערעור:

פרשת הסהר האדום היא ערעור שהוגש לבית המשפט העליון ברשות ולא בזכות. בקשת רשות הערעור הוגשה מטעם כמה תובעים נפרדים, שאוחדו לידי דיון אחד בשל הדמיון בטענותיהם. רשות לערער ניתנת במקרים מיוחדים. הפעם הורה בית המשפט העליון לתת רשות להורים בשל החשיבות הציבורית שמעלה הדיון.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

כאמור, בפרשה זו נדונים שני תיקים מאוחדים. במקרה הראשון דובר על הורים שהגישו תביעה שהתיישנה מכוח הלכת זייצוב, והחריג שנקבע בפרשת המר.

בית החולים ביקש לדחות את התביעה על הסף משום שהיא התיישנה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע "שקיימת הצדקה למתן "תקופת התארגנות" של שנה אחת מיום מתן פסק הדין בעניין המר, במהלכה יוכלו הורים להגיש תביעה לקבלת סעדים אלה, על-אף חלוף תקופת ההתיישנות".

במקרה השני שנדון בפרשת הסהר האדום, דובר על נסיבות דומות מאוד. גם כאן דחה בית משפט מחוזי אחר את טענת בית החולים, תוך שקבע כי "נוכח העקרונות הברורים שהותוו, ונוכח הקביעה המפורשת, על פיה לא הייתה כל כוונה להותיר את הקטינים שנולדו במומם בשל מעשה עוולה נזיקי ללא מקור שיממן את צורכיהם".

הכרעת בית המשפט העליון

בנסיבות הנדונות, צריך היה בית המשפט להכריע בסיטואציות בהן הוגשה כבר תביעה לאחר שניתן פסק הדין בפרשת המר, ולא כזו שהוגשה לפניו. כלומר, הנסיבות שנוצרו הן כאלו שבהן התביעה של ההורים התיישנה לפני שניתן בכלל פסק הדין בפרשת המר ולא במקרה שבו כבר הוגשה תביעה על ידי ההורים והילוד.

קיראו: פסק דין הדן בנושא התיישנות תביעה

בית המשפט העליון נאלץ להכריע בדילמה שנוגעת הן לחשש לפיו הורים ייוותרו בלא כל פיצוי כספי, על אף שהם הסתמכו על הלכות משפטיות קודמות והן ומנגד מהחשש לקביעת הלכה משפטית שתכביד כלכלית על בתי חולים האחראים על הרופאים המבצעים את עבודתם.

לפני פרשת המר ניתן היה להגיש תביעת ילוד במשך 25 שנים מיום הלידה. בשים לב לכך, בית המשפט קבע כי "יש להגן על ההסתמכות ארוכת השנים על הלכת זייצוב, לכן אין מקום להעמיד את ההורים (ובעקיפין את הילוד הנכה) בפני שוקת שבורה".

לאור הצורך האמור, קבע בית המשפט כי "ראוי להחיל הוראת מעבר גם על מקרים בהם תביעות הורים התיישנו לפני שניתן פסק הדין בעניין המר". החידוש החשוב והמשמעותי בפסק הדין הוא שלמרות מה שנקבע בפרשת המר, יוכלו הורים להגיש תביעה במשך תקופה מסוימת כהוראת מעבר.

תקופת המעבר:
ההכרעה האופרטיבית והמשפטית היא בעצם שתהיה הוראת מעבר לתביעות של הורים בגין הולדה בעוולה, שהתיישנו עוד לפני פרשת המר. עם זאת, בית המשפט העליון נאלץ גם להכריע מה תהיה משך תקופת המעבר.

השופט צבי זילברטל שכתב את פסק הדין הציע כי תקופת המעבר תהיה של שנה מיום מתן פסק הדין הנדון. את הכרעתו הוא נימק בכך "שהכנת תביעת "הולדה בעוולה" עשויה להימשך זמן רב וראוי לאפשר להורים שהות מספקת לשם כך".

נימוק נוסף שהציע השופט זילברטל הוא "שפרק זמן של שנה לא פוגע באופן ממשי בנתבעים, אשר גם טרם הלכת המר היו צפויים לכך שתוגשנה נגדם תביעות כמעוולים במשך 25 שנים מיום הולדת הקטין".

לקריאה נוספת: סיבוכים בהריון ומקרי רשלנות רפואית

כלומר, בית המשפט במעין חקיקה משפטית, שמבוססת על פסק דין בלבד, קבע כי עתה תהיה להורים ולילודים בגין הולדה בעוולה אפשרות להגיש תביעה במשך שנה מיום מתן פסק הדין דנן, ככל שלא הוגשו תביעות לפני פרשת המר. המועד שממנו תחל להיספר תקופת ההתיישנות הוא 28.8.14.

שני שופטים נוספים שדנו בתיק, הצטרפו בהסכמה לפסק דינו של השופט צבי זילברטל, היו אלו השופטים חנן מלצר, והשופט אליקים רובינשטיין.

לסיכום:
מדובר בפסק דין חדשני, סוציאלי וחשוב. מצד אחד, בית המשפט העליון פסק באופן חריג הלכה משפטית שאינה מתבססת על חקיקה מוצקה, אלא קובע חקיקה משפטית שתחייב את הערכאות המשפטיות הנמוכות.

מנגד, נראה כי זו תוצאה מתבקשת משום שהאופציה הנגדית היא השארת הורים וילדים שסובלים ממחלות קשות, בלא כל פיצוי. המשמעות של היעדר פיצוי הוא נטל כבד על החברה, על ההורים ועל ילדים שייתכן שטוב היה מותם מחייהם.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור  

הערכת סיכויי תביעה

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

סקירה משפטית עדכנית:

17 בנובמבר 2020

תביעה לנזק גוף בעקבות ליד...

הוריו של תינוק אשר נולד בלידת ואקום טענו כי נזקי גוף שנגרמו לו אירעו כתוצאה מביצוע הלידה באופן מכשירני - לחצו לקריאת תקציר פסק הד...

קרא עוד

18 בנובמבר 2020

האם מינון יתר של תרופה גר...

סקירת ערעור שהוגש לביהמ"ש העליון על פסיקת המחוזי, שקבע כי ביה"ח לא התרשל בטיפול ביילוד והחירשות אינה קשורה במינון יתר ש...

קרא עוד

13 בדצמבר 2020

אוסטאומיליטיס בעקבות זיהו...

תקציר פסק דין שבוחן האם זיהום שהתפתח לאחר ניתוח גרם לאוסטאומיליטיס ובעקבות כך לכריתת שתי אצבעות רגליו של התובע...

קרא עוד

13 בדצמבר 2020

האם אי מתן הסבר רפואי גרם...

תקציר פסק דין הסוקר תביעת הורים להולדה בעוולה של תינוק לא בריא עקב אי מתן הסבר רפואי מלא והפרת דרישת הסכמה מדעת לטיפול...

קרא עוד

13 בדצמבר 2020

פיגור שכלי והמיפלגיה בשל ...

תקציר פסק דין הסוקר תביעה שהגישו הורים בגין רשלנות רפואית בלידה, אשר גרמה לטענתם להולדת עובר הסובל מפיגור שכלי ומהמיפלגיה.

קרא עוד

17 בדצמבר 2020

אי מתן מידע מספק ולידת תי...

פסק דין הבוחן האם רשלנות רפואית באי מסירת מידע מספק להורים הובילה ללידת תינוק הסובל מחוסר באצבעות כף יד שמאל...

קרא עוד

17 בדצמבר 2020

התמוטטות ומוות של מטופל ע...

פסק דין העוסק בקשר הסיבתי שנמצא בין ליקויים בתיעוד הרפואי של צוות בית החולים לבין התמוטטות מטופל ומותו עקב כך בחלוף שלושה חודשים.

קרא עוד

06 בינואר 2021

רשלנות בניתוח בקע מפשעתי ...

תובע הסובל מלידה מטמירות אשכים טען כי רשלנות בניתוח בקע מפשעתי שעבר פגעה בכושר הפריון שלו - להלן תקציר פסק הדין והכרעת ביהמ"ש.

קרא עוד

14 בינואר 2021

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

טיפים שימושיים של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי לגבי רשלנות בניתוחים פלסטיים - ממה להימנע וכיצד לפעול לאחר ניתוח רפואי רשלני.

קרא עוד

14 בינואר 2021

לדעת יותר על ניתוח אלקטיב...

לדעת יותר על ניתוח אלקטיבי ומקרי רשלנות רפואית בניתוחים אלקטיביים – ליחצו כאן לפרטים...

קרא עוד

14 בינואר 2021

נגרמו לך נזקים בעקבות מתי...

מתיחת הפנים שעברת גרמה לך לנזק? עו"ד עופר סולר מסביר על הזכויות שלך לאחר ניתוח שנכשל

קרא עוד

14 בינואר 2021

נגרמו לך נזקים בעקבות נית...

עברת ניתוח שאיבת שומן ונגרמו לך נזקים? יש לך זכויות וכדאי להכיר אותן!

קרא עוד

14 בינואר 2021

עברת ניתוח פלסטי להצמדת א...

עורך דין עופר סולר מסביר על מקרי רשלנות רפואית בניתוח הצמדת אוזניים או otoplasty....

קרא עוד

14 בינואר 2021

תביעת רשלנות רפואית בגין ...

רשלנות בביצוע ברית מילה גרמה נזקי גוף לתינוק - היכנסו לקריאה אודות היקף חובת הזהירות שחב מוהל כלפי נמהלים, ועל פסיקת הפיצויים במק...

קרא עוד

14 בינואר 2021

הפחתת הסיכון לרשלנות רפוא...

ניתוחים פלסטיים אסתטיים הפכו פופולאריים, אך יש בהם גם סיכון לרשלנות רפואית בטיפול ולנזק וחשוב לדעת איך ניתן לנסות ולצמצם אותו.

קרא עוד

14 בינואר 2021

רשלנות רפואית בניתוחי הרמ...

עו"ד עופר סולר מסביר על רשלנות רפואית בניתוח הרמת חזה Breast Lift...

קרא עוד

14 בינואר 2021

ניתוחי השתלת שיער ומקרי ר...

עורך הדין עופר סולר מסביר על מקרי רשלנות רפואית במהלך או לאחר ניתוח השתלת שיער...

קרא עוד

18 בינואר 2021

עורכי הדין שלנו עונים לשא...

שאלות בנושא רשלנות רפואית ותשובותיהם המקצועיות והמפורטות של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי, מומחים לענייני רשלנות רפואית.

קרא עוד

פניה לעורך דין

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית:

אני רוצה להתייעץ >>

טלפון: 03-381-2222

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36