הארכת התקופה להגשת תביעות בעילת חיים בעוולה
אחת השאלות המרכזיות בנוגע לסוגיה של תביעות נזקין בגינן נולד ילד עם נכות או מחלה קשה עקב רשלנות רפואית של הצוות הרפואי, שלא השכיל לאבחן את מומו של הילד במהלך ההריון ולא המליץ על הפסקת הריון היא:
מהי עילת התביעה הרלוונטית לתביעות אלו וכיצד מחושבת תקופת ההתיישנות החוקית שלה, כלומר, ממתי מתחיל מרוץ 7 שנות ההתיישנות.
כדאי שתדעו שנפתחה שוב הדלת בפני ילדים גדולים להגיש תביעה בעצמם.
פירוט ההלכות שחשוב להכיר
במסגרת הלכת זייצוב אשר ניתנה בשנת 1986 בהליך ע"א 518/82 זייצוב נגד כץ הכיר ביהמ"ש העליון לראשונה בארץ בקיומן של שתי עילות תביעה שונות ונפרדות עקב רשלנות רפואית במהלך הלידה או במעקב הריון:
-
עילת חיים בעוולה – שהנה עילת תביעה של הקטין, הילד הנפגע בטענה שנכפתה עליו מציאות של חיים שאינם ראויים בחזקת "טוב מותי מחיי".
מרוץ 7 שנות ההתיישנות לגבי תביעת הילד מתחיל רק ממועד הפיכתו של הילד לבגיר בגיל 18, כך שניתן להגיש תביעה זו עד הגיעו של הילד לגיל 25 שנים.
בפועל, התביעה הוגשה בדרך כלל באמצעות ההורים אם כי בשם הילד.
-
עילת הולדה בעוולה – שהינה עילת התביעה של ההורים אשר נאלצים לשאת בעול הגידול של ילד הפגוע וסובל ממוגבלויות קשות.
מרוץ 7 שנות ההתיישנות לגבי תביעת ההורים מתחיל בדרך כלל ממועד היווצרות עילת התביעה, דהיינו, ממועד לידת הילד כך שניתן להגיש תביעה זו עד הגיעו של הילד לגיל 7 שנים.
אולם, בפועל בתי המשפט התרכזו בעיקר בתביעת הילד וכמעט ולא התייחסו לתביעת ההורים וזאת גם אם ההורים תבעו גם בעילת הולדה בעוולה והוכיחו אותה.
כעבור כ-25 שנה, ביום 28.5.2012 ביטל ביהמ"ש העליון את עילת חיים בעוולה של הילד, אך זאת תוך הרחבת עילת הולדה בעוולה של ההורים באופן שאפשר להורים לתבוע פיצויים רחבים יותר אשר יכסו את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של הקטין גם לאחר בגירותו ולמשך כל תוחלת חייו המוערכת.
קביעה מהפכנית זו נעשתה במסגרת הלכת המר אשר ניתנה בהליך ע"א 1326/07 המר נ' עמית. כתוצאה מהלכת המר, התהפכו היוצרות כך שמרכז הכובד עבר כעת מתביעת הילד לתביעת ההורים.
ביהמ"ש העליון גם התייחס לתביעות תלויות ועומדות אשר הוגשו לפני מתן הלכת המר ביום 28.5.12 וקבע הוראת מעבר לפיה תביעות כאמור אשר הוגשו הן מטעם הילד והן מטעם ההורים וכאשר תביעת ההורים לא התיישנה במועד הלכת המר ביום 28.5.12 - תמשכנה להתברר רק לגבי תביעת ההורים ואילו תביעות כאמור אשר הוגשו רק מטעם הילד - תמשכנה להתברר לפי הלכת זייצוב, כך שהלכת המר לא תחול עליהן.
אולם, הלכת המר הותירה אי בהירות רבה לגבי התיישנות תביעות הילדים בעילת חיים בעוולה ואפשרות הגשתן במצבים רלוונטיים אחרים שהתעוררו מעת לעת בעניין זה, לאחר מתן הלכת המר.
כתוצאה מכך, קבע ביהמ"ש העליון שורה של הלכות אשר הרחיבו למעשה את הוראת המעבר שנקבעה בהלכת המר ואשר אפשרו להמשיך ולהגיש תביעות מטעם הילדים בעילת חיים בעוולה בהתאם להלכת זייצוב וזאת גם לאחר הלכת המר וכל עוד תביעת הילדים כשלעצמן טרם התיישנו, כלומר לפני שהילדים הגיעו לגיל 25 וכפי שיבוא להלן.
תחילה התעוררה השאלה מה דינן של תביעות שהוגשו לפני מתן הלכת המר ביום 28.5.2012, הן מטעם הילד והן מטעם ההורים וכאשר תביעת ההורים כבר התיישנה במועד הלכת המר ביום 28.5.2012.
שכן, לכאורה, על פי הלכת המר, לא ניתן להמשיך לדון באף אחת מהתביעות הללו. אולם, במסגרת פסק הדין שניתן בהליך רע"א 9444/12 זאבי נ' פלוני, ביום 28.4.2013 קבע ביהמ"ש העליון שניתן להמשיך ולדון בתביעת הילד גם במקרה כזה.
שנית, נוצר מצב לפיו הורים אשר הסתמכו על הלכת זייצוב ולא הגישו תביעות מטעמם לפני הלכת המר מיום 28.5.2012 למרות שהילד כבר עבר אז את גיל 7 וזאת מתוך מחשבה שביכולתם לעשות זאת באמצעות הגשת תביעה מטעם הילד, עד שהילד יגיע לגיל 25 שנה איבדו לכאורה את הזכות להגיש תביעה מטעמם עקב התיישנותה לאור הלכת המר.
כלומר, במידה והילד כבר עבר את גיל 7 ביום 28.5.2012, הוא יום מתן פסק הדין בהלכת המר, איבדו ההורים לכאורה את זכותם לתבוע בעילת הולדה בעוולה בעוד שגם ילדם איבד את זכות התביעה מטעמו בשל ביטולה במסגרת הלכת המר.
מצב זה תוקן ביום 28.8.2014, במסגרת הליך רע"א 4512/13 בי"ח אגודת הסהר האדום נ' פרופ' מייזנר, עת ביהמ"ש העליון קבע כי אם תביעת ההורים התיישנה לפני הלכת המר לפני 28.5.2012, אזי ניתן עדיין להגיש תביעה בעילת חיים בעוולה מטעם הילד וזאת בהנחה שאף היא כמובן לא התיישנה, כלומר, שהיא הוגשה לפני הגיעו לגיל 25 וכן בתנאי שהתביעה תוגש עד ליום 28.8.2015, כלומר, תוך שנה ממועד פסק הדין בתיק זה.
שלישית, מסגרת פסק הדין שניתן ביום 28.12.2014 בהליך רע"א 7490/14 שירותי בריאות כללית נ' פלונית נקבע כי כאשר תביעת ההורים התיישנה רק בתוך פחות משנה מיום הלכת המר.
כלומר, עד ליום 28.5.2013, עדיין יוכל הילד להגיש תביעה מטעמו במהלך תקופה זו. בנוסף נקבע כי מטעמים של אחידות וודאות ראוי להשוות את המועד הסופי להגשת תביעה בעילה זו למועד שנקבע בהלכת הסהר האדום.
כלומר, אם תביעת ההורים לא התיישנה עד ליום 28.5.2013 ניתן להגיש את תביעת הילד עד ליום 28.8.2015.
קראו בהרחבה: למי יועברו הפיצויים בעילה של הולדה בעוולה?
ולבסוף, במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה ביום 25.5.2016 בהליך רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני שוב הרחיב ביהמ"ש העליון את אפשרות הגשת התביעה וקבע כי במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015, אזי עדיין יוכל הילד להגיש תביעה מטעמו וזאת עד ליום 31.12.2017 ובלבד שתביעתו שלו כמובן לא תתיישן עד למועד זה. כלומר, בתנאי שהוא לא הגיע לגיל 25 שנה במועד הגשת התביעה.
כך נקבע בדעת רוב של השופט הנדל אליו הצטרף השופט דנציגר וכנגד דעתו החולקת של השופט רובינשטיין, השופט הנדל ציין כי השאלה היסודית בתיק זה הינה האם יש לאפשר הגשתה של תביעה בעילה של חיים בעוולה לילד שהוריו לא הספיקו להגיש בתוך תקופת ההתיישנות תביעה של הולדה בעוולה, גם כאשר זו התיישנה יותר משנה לאחר פסק הדין בעניין המר.
שאלה זו יוצרת מתח מובנה. שכן, מצד אחד, חסימת האפשרות להגיש תביעה תמנע מהילד הגשת תביעה בגין נזק שנגרם לו ותותיר אותו ללא אפשרות למצות את זכויותיו המהותיות.
אמנם, כך הוא הדבר בכל מקרה של התיישנות אולם מדובר במצב שונה וייחודי מאחר שהמצב החוקי שקדם להלכת המר אפשר את מיצוי הזכויות של הילד למרות התיישנות תביעת ההורים.
בנוסף, המצב המשפטי לא היה ברור לכל אורך הדרך וניתן היה לסבור, גם לאחר הלכת המר וכפי שאף סברו חלק מבתי המשפט המחוזיים כי התיישנות תביעת ההורים לא תחסום בהכרח את תביעת הילד.
קראו עוד בנושא: טיפול רשלני בהריון - אי גילוי תסמונת דאון
עם זאת, מהצד השני, עומדות ההצדקות העקרוניות להסדר ההתיישנות, בדבר אינטרס הנתבע בוודאות וסופיות, טעם לפגם בהתנהלות התובע ושיקולים של נזקים ראייתיים ועלויות מוסדיות.
במקרים שלפנינו הייתה להורי הילדים הזדמנות להגיש מטעמם תביעה במועדה אלא שמטעמים שונים היא לא הוגשה בו. בהיבט זה, מקרים אלה אינם שונים ממקרים אחרים שבהם נדחות על הסף תביעות שהתיישנו.
זהו ההסדר הנורמטיבי שקבע המחוקק, על הצדקותיו וניתן לטעון שלא ראוי להעניק להם סעד מיוחד, בדמות החייאת עילת תביעה שבוטלה.
לבסוף קבע השופט הנדל כי במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015, אזי עדיין יוכל הילד להגיש תביעה מטעמו וזאת עד ליום 31.12.2017 בתנאי שטרם מלאו לו 25 שנים במועד זה.
השופט הנדל נימק זאת בכך שבמסגרת הלכת המר, לא התכוון בית המשפט ליטול את עילת התביעה מן הניזוקים גם אם נניח שהם יכלו לפעול מהר יותר וכי יש לאפשר להם למצות את זכויותיהם.
לא מדובר במקרה קלאסי שבו ידע ניזוק שיש לו שבע שנים להגיש תביעה אך הוא התעלם ממידע זה. הרושם הוא שאילו היו הניזוקים שלפנינו יודעים, בעת הלידה, כי קו הגבול הסופי לתביעתם הוא שבע שנים ממועד זה הייתה תביעתם מוגשת במועדה.
אין בכך לומר שתובעים הממוקמים בתקופת המעבר שבין הלכת זייצוב להלכת המר חסינים מפני שעון העצר. הכלל הוא שעילת התביעה של חיים בעוולה בוטלה וכי כללי ההתיישנות חלים לגבי העילה של הולדה בעוולה.
ככל שחולף הזמן והחובה המוטלת על התובעים מתבהרת בפסיקה, כך פוחתת ההצדקה לנהוג בסלחנות מסוימת כלפי התובעים על חשבון הנתבעים.
לעומת השופט הנדל, סבר השופט רובינשטיין, בדעת מיעוט כי במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015, אזי אבדה זכות התביעה של הניזוקים וגם הילד לא יוכל עוד להגיש תביעה מטעמו, שאין מקום להרחיב ולהאריך את הזמן להגשת תביעות אלו, הואיל והדבר עלול להפר את האיזון שבין האינטרסים של התובעים והנתבעים.
לסיכום:
תביעות תלויות ועומדות שהוגשו טרום הלכת המר מיום 28.5.2012
- תביעה שהוגשה רק מטעם הילד - תמשיך להתברר וזאת כאמור בהלכת המר.
- תביעה שהוגשה הן מטעם הילד והן מטעם ההורים וכאשר תביעת ההורים לא התיישנה לפני הלכת המר - תביעת הילד תבוטל ותביעת ההורים תמשיך להתברר וזאת כאמור בהלכת המר.
- תביעה שהוגשה הן מטעם הילד והן מטעם ההורים וכאשר תביעת ההורים כבר התיישנה לפני הלכת המר - תביעת הילד תמשיך להתברר ותביעת ההורים תבוטל וזאת כאמור בהלכת זאבי.
תביעות שמוגשות לאחר הלכת המר מיום 28.5.2012
- כל עוד תביעת ההורים לא התיישנה לאחר הלכת המר מיום 28.5.12 ניתן להגיש תביעה מטעם ההורים, כאמור בהלכת המר.
- אם תביעת ההורים כבר התיישנה לפני הלכת המר מיום 28.5.12 אזי עדיין יוכל הילד להגיש תביעה מטעמו וזאת עד ליום 28.8.15 בתנאי שטרם מלאו לו במועד זה 25 שנים וזאת כאמור בהלכת הסהר האדום.
- אם תביעת ההורים התיישנה רק במהלך השנה שלאחר הלכת המר, קרי, עד ליום 25.8.13 אזי עדיין יוכל הילד להגיש תביעה מטעמו וזאת עד ליום 28.8.15 ובתנאי שטרם מלאו לו במועד זה 25 שנים וזאת כאמור בהלכת שירותי בריאות כללית.
-
אם תביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.15 אזי עדיין יוכל הילד להגיש תביעה מטעמו וזאת עד ליום 31.12.17 ובתנאי שטרם מלאו לו במועד זה 25 שנים וזאת כאמור בהלכת מכבי שירותי בריאות.
לשיחת ייעוץ עם עורך דין מיומן חייג/י: 03-7369253
