חובת מתן הסבר לפני ניתוח בקע מפשעתי
בתביעות בעילה של רשלנות רפואית עולה לעיתים תכופות הטענה מצד המטופל התובע כי אין ולא הייתה לו שליטה או ידיעה כיצד נגרם לו הנזק בידי הגורם המטפל, הנתבע וכי הנזק נגרם על ידי רכוש שהיה בשליטת הנתבע (לצורך העניין גם מכשיר רפואי הינו רכוש) וכי סביר יותר שהנזק שנגרם למטופל התובע נגרם בשל התרשלות מצד הנתבע.
אשר על כן, טוען המטופל התובע כי בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין יש להעביר את נטל ההוכחה שהייתה התרשלות בטיפול מכתפיו שלו אל הגורם המטפל הנתבע, שיוכיח כי הוא לא התרשל בטיפול.
כאשר התובע מצליח לשכנע את בית המשפט בטענתו זו, נטל ההוכחה שהיה על התובעים להוכיח כי הייתה רשלנות עובר לכתפי הנתבעים ועליהם להוכיח כי לא התרשלו בטיפול.
תביעת רשלנות רפואית בעקבות ניתוח לתיקון בקע באשך
נושא זה נדון בערעור בעניין קופת חולים כללית, ד"ר מרסלו פוסניק נ' מוטי סולן, אשר נידון בבית המשפט העליון. הערעור הוגש על ידי הנתבעים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. סולן הגיש תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי עקב נזק שנגרם לו כתוצאה מניתוח לתיקון בקע מפשעתי.
סולן נותח ביום 31.05.93 לתיקון בקע מפשעתי מצד שמאל, בבית החולים לניאדו על ידי ד"ר פוסניק והוא אושפז ליום אחד ושוחרר לביתו.
יום לאחר השחרור חש סולן ברע וחזר לחדר המיון שם התלונן על הרגשה כללית רעה ועל חום וכאב באזור בו בוצע הניתוח. בחדר המיון נתגלתה המטומה (חבלה) תת עורית בשק האשכים ובאזור בו בוצע החתך. הומלץ לו על מנוחה וטיפול אנטיביוטי.
בימים הבאים המשיך סולן לסבול מכאבים והאשך השמאלי תפח לקוטר של כ-8 ס"מ. כעבור מספר שבועות חומו ירד והכאבים פחתו, האשך הצטמק ונעשה קטן ונוקשה.
בבדיקה הורמונאלית שנערכה לסולן נמצא כי רמת הטסטוסטרון שלו נמוכה מאוד וכי הפוריות באשך השמאלי אבדה, כן נמצא כי עקב מחלת החזרת ממנה סבל נפגעה גם הפוריות באשכו הימני.
סולן הגיש תביעת נזיקין בעילה של רשלנות רפואית כנגד המנתח ונגד קופת החולים. בית המשפט המחוזי קבע כי התובע לא הצליח להוכיח רשלנות בביצוע הניתוח וכי לא היה ליקוי ברישומים.
עם זאת, קבע בית המשפט כי הסיכונים הכרוכים בניתוח לא הוסברו לסולן וכי החתימה שלו על טופס ההסכמה אינה הסכמה מדעת של ממש על אחת כמה וכמה מאחר ומדובר בניתוח אלקטיבי.
סולן טען כי לו היה יודע היה דוחה את הניתוח עד למיצוי האפשרות להבאת ילדים נוספים או לכל הפחות להבטיח שמירת זרע.
מאחר והוכחה תביעה זו לא בחן בית המשפט את האפשרות של תקיפה וקבע לסולן 37% של נכות אורולוגית ונפשית בגינם יקבל פיצויים כדלקמן:
- כאב וסבל 60,000 ₪.
- אובדן השתכרות 108,000 ₪.
- תרופות וטיפולים 40,000 ₪.
מסכום זה הופחתו 28,000 ₪, מאחר ולפי טיב האחריות שקבע בית המשפט לא הוכח כי הייתה רשלנות ולבסוף עמד סכום הפיצויים על סך של 180,000 ₪.
עקב פסיקה זו הגישו הנתבעים ערעור, הן לגבי סכום הפיצויים והן לגבי קביעת האחריות בעילה של אי הסכמה מדעת. סולן הגיש גם הוא ערעור להעלאת סכום הפיצויים ולהכרה ברשלנות הנתבעים.
בית המשפט העליון קבע כי כן הייתה התרשלות בביצוע הניתוח וכי חל הכלל כי "הדבר מדבר בעד עצמו", מאחר והנסיבות המדויקות לא הובררו. הנזק נגרם כתוצאה מנכס שלנתבעים שליטה מלאה עליו והנזק נגרם כתוצאה מהניתוח ומתיישב יותר עם האפשרות כי הרופא לא נקט בזהירות סבירה.
כן קבע בית המשפט כי הרישום חסר ולקוני ואינו שולל רשלנות. בית המשפט ביטל את ההפחתה בסכום הפיצויים שקבע בית המשפט המחוזי והחזיר את הסכום ל208,000 ₪ בתוספת שכ"ט עורך דין והוצאות.
עורכי הדין שלנו דנים בסוגיות נפוצות
עברתי ניתוח בקע מפשעתי לפני שנתיים וכעת עליי לעבור ניתוח חוזר כי שוב יש לי בקע, איך מבררים אם הניתוח הראשון בוצע באופן רשלני?
העובדה כי אתה נזקק לניתוח נוסף אין בה כדי ללמד בהכרח כי הניתוח הראשון שבוצע נעשה בצורה רשלנית, שכן בקע מפשעתי עלול לחזור גם לאחר תיקון כירורגי.
כדי לבחון את המקרה באופן רציני יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהניתוח ולאחריו ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הכירורגיה.
עברתי ניתוח כריתת בלוטת התריס ונגרמה לי פגיעה במיתרי הקול, לפני הניתוח חתמתי על טופס הסכמה לניתוח בו נרשם הסיכון הזה אבל אני לא זוכר שדיברו איתי עליו, האם יש עילה לתביעה?
בכל ניתוח יש סיכונים שעלולים להתממש, אפילו אם הניתוח בוצע באופן נכון וראוי. לפי חוק זכויות החולה על הרופא המנתח להסביר למטופל לפני הניתוח על הסיכונים הכרוכים בניתוח ולקבל את הסכמתו מדעת.
חתימה על טופס הסכמה לניתוח בו מפורטים הסיכונים של הניתוח יכולה להיות עדות לכך שניתנו הסברים, אולם אין די בחתימה על טופס ההסכמה. יש לבחון מתי בוצעה החתימה, מי החתים על הטופס ומה נרשם בתיקו של המטופל לגבי ההסברים שניתנו.
בניתוח כריתת בלוטת התריס אחד הסיכונים המוכרים הינו פגיעה במיתרי הקול ולכן סיכון זה מופיע בטופס ההסכמה לניתוח.
כדי להעריך אם ניתן לבסס טענה של היעדר הסכמה מדעת במקרה שאתה מתאר, יהיה צורך לבחון את התיעוד הרפואי המלא, כולל טופס ההסכמה לניתוח.
מומלץ לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.
אבי עבר צנתור של עורקי הלב ובמהלכו ארע סיבוך של קרע (דיסקציה) של אחד מעורקי הלב שהחמיר את הבעיה של אי ספיקת לב, האם ניתן להגיש תביעה כנגד הרופא המצנתר בטענה של רשלנות רפואית?
במהלך צנתור של כלי הדם הכלילים המזינים את שריר הלב מוחדרת צינורית דקה, לרוב דרך עורק המפשעה, אשר מגיעה לאזור כלי הדם הכלילים המספקים דם לשריר הלב.
אחד הסיבוכים אשר עלולים להתרחש הינו דיסקציה dissection, קרע באחד העורקים בשל החדרה של הצנתר דרך דופן העורק כולה או קרע חלקי של דופן העורק.
סיבוך זה עלול לקרות לעיתים בשל היעדר ניסיון של הרופא המצנתר או חוסר זהירות, אולם עלולות להיות גם סיבות אחרות לכך.
במקרה של דיסקציה יאטרוגנית (דיסקציה בשל פעולה רפואית) של עורק בזמן צנתור, יש מקום לברר אם תקלה זו אירעה בשל התרשלות של המצנתר והאם הוסבר הסיכון הזה למטופל טרם הצנתור.
מומלץ לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה על ידי איסוף מלוא התיעוד הרפואי ופניה לקרדיולוג מנוסה בתחום צנתורי הלב.
עברתי ניתוח קטרקט בעין שמאל, חתמתי על טופס ההסכמה לניתוח שעה לפני הניתוח ואיני זוכר שדובר איתי על סיבוכים עקב הניתוח. אחרי הניתוח התברר שבזמן הניתוח אירע סיבוך של קרע בקרנית וכיום איני רואה בעין זו, האם ניתן לתבוע?
ניתוח קטרקט (הסרת ירוד) הינו ניתוח נפוץ מאוד, אשר מטרתו החלפת העדשה הטבעית של העין בה מתפתחת עכירות בעדשה מלאכותית שקופה. לניתוח אחוזי הצלחה גבוהים מאוד - סביב 95% ואחד הסיבוכים שעלולים לקרות בו הינו פגיעה וקרע ברשתית, סיבוך שעלול גם להביא בסופו של דבר לאובדן ראיה מוחלט בעין המנותחת.
לא כל סיבוך בניתוח קטרקט הינו בהכרח תוצאה של התרשלות בניתוח וכדי להעריך אם ניתן היה למנוע את הסיבוך בניתוח וכן האם ניתן הסבר מלא וראוי על אפשרות קרות הסיבוך טרם הניתוח, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מלפני הניתוח, מהניתוח עצמו ולאחריו.
יהיה גם צורך במקרה זה לבחון אם הסיבוך בניתוח אותר ואובחן במועד וטופל כנדרש. בחלק מהמקרים של סיבוכים בזמן ניתוח מתברר כי עצם קרות הסיבוך אינו בהכרח תוצאה של התרשלות, אולם הרופא המנתח לא אבחן את התרחשות הסיבוך במועד או לא טיפל בו כראוי.
עברתי ניתוח לתיקון סטייה של מחיצת האף ונגרם לי לאחר הניתוח חור במחיצת האף אשר גורם לרעש בלתי נסבל בזמן הנשימה, קשיים בנשימה וזיהומים. סיבוך זה כלל לא הוזכר על ידי המנתח טרם הניתוח, כיצד אוכל להגיש תביעת רשלנות רפואית?
בניתוח לתיקון מחיצת האף עלולים להיווצר סיבוכים שונים ובין היתר יש סיכון לניקוב מחיצת האף, Perforated Nasal Septum. הסיבוך הזה עלול להתרחש בשל התרשלות בביצוע הניתוח, אולם לעיתים הוא עלול להופיע גם כאשר הניתוח נערך בצורה נכונה.
בכל ניתוח לתיקון מחיצת האף על המנתח להסביר למנותח על הסיכונים הכרוכים בניתוח ובין היתר על האפשרות של ניקוב מחיצת האף ואף להחתים את המטופל על טופס הסכמה לניתוח, המונה את הסיכונים האפשריים.
לפיכך, יהיה צורך לבחון את המקרה על בסיס התיעוד הרפואי המלא כדי להעריך אם יש סיכוי ממשי לתביעת רשלנות רפואית.
במידה ויש לכם חשד שנפלתם קורבן לרשלנות רפואית מצד הצוות המטפל, אנו מזמינים אותך לפנות לקבל ייעוץ משפטי אישי מעורכי הדין במשרד עורכי דין סולר קפלינסקי.
יחד נאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ונבחן האם אכן הייתה התרשלות. במידה וכן, נייצג אתכם במקצועיות וזאת לאורך כל הדרך ועד להשגת מלוא הפיצויים המגיעים לכם בגין הנזק שנגרם.
