רשלנות בניתוח בקע מפשעתי פגעה בכושר הפריון
טמירות אשכים - undescended testis הינה מצב רפואי של אי ירידת אשך אחד או שני אשכים אל שק האשכים מחלל הבטן.
מצב זה יכול להוות גורם מסכן לאי פוריות אצל עוברים ממין זכר. בעיות פוריות שכיחות במקרים בהם היו שני האשכים טמירים ובעיקר באם ניתוח התיקון בוצע בשלב מאוחר.
בהליך משפטי תא (ת"א) 1648/03 רחמים אליהו נ' ד"ר ישראל קוגן, נדרש בית המשפט לטענה בדבר רשלנות רפואית של דר' י.ק, לאחר שזה ביצע ניתוח לתיקון בקע מפשעתי לתובע אשר סבל מטמירות אשכים.
תופעת טמירות אשכים תוקנה אצל התובע בגיל מאוחר יחסית, כשהיה בן 19 והמקרה נשוא התביעה התרחש כשבגופו אשך אחד עקב בקע מפשעתי. לאחר הניתוח טען התובע כי החל לסבול מכאבים תמידיים באשך היחיד שנשאר בגופו וכתוצאה מכך הוא מתקשה בקיום יחסי מין.
התובע טען כי המנתח לא נקט בפעולות הרפואיות הסבירות בעניינו בעת הניתוח לתיקון הבקע המפשעתי לאור העובדה כי בגופו אשך אחד ולפיכך התנהלותו עולה כדי רשלנות רפואית. לטענתו של התובע, כתוצאה מהניתוח נגרם לו סיבוך המכונה ISCHEMIC ORCHITI, אשר הוביל לפגיעה באשך היחיד ולניוונו.
דר' זיסמן, מומחה רפואי מטעם התובע, קבע במסגרת חוות דעת רפואית שהגיש, כי בניתוח הייתה צריכה להינתן תשומת לב מיוחדת לעובדה שלתובע אשך אחד בלבד.
עוד נכתב בחוות הדעת כי סגירת התעלה המפשעתית הייתה צריכה להיעשות תוך הקפדה יתירה, כיוון שמדובר בניתוח שני באותו אזור.
המומחה הוסיף, כי הרשלנות נמשכה גם בטיפול שניתן לאחר הניתוח, כאשר מתן טיפול מהיר לאחר ההליך הכירורגי היה מונע נזקי גוף שנגרמו לתובע.
הנתבעים דחו את כל הטענות שהעלה התובע.
לגישתם, עקרות התובע נובעת ממצבו הרפואי - טמירות האשכים והניתוח הנוכחי כלל לא יכול היה לגרום למצב של ניוון האשך אצל התובע.
לטענתם, מהלכו של הניתוח והבחירה בו הינם הפרקטיקה הרפואית המקובלת לפי כל קנה מידה רפואי.
מעבר לכך, הנתבעים טוענים כי הסיבוך ISCHEMIC ORCHITI שהתובע טוען לו לא נגרם לו כלל ועיקר.
לסיכום, הנתבעים טוענים כי טמירות האשכים שתוקנה בגיל מאוחר במיוחד, 19 שנים, היא זו שגרמה למצבו הנוכחי של התובע, לא ארעה התרשלות רפואית ולא מתקיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין הניתוח כאמור.
טענות הנתבעים גובו בחוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום האורולוגיה, פרופ' סידי, אשר טען באופן חד משמעי כי מהממצאים ומהבדיקות עולה תמונה שאינה מתאימה לדיאגנוזה של ISCHEMIC ORCHITI ולכן קבע הפרופ' בחוות דעתו כי לא ארעה רשלנות רפואית בניתוח או לאחריו.
לגישת בית המשפט, שתי חוות הדעת שונות זו מזו באופן מהותי עד כי לא ניתן ליישב ביניהן אלא על ידי גורם שלישי. אשר על כן מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו.
דר' בן חיים, מומחה לאורולוגיה, מונה לתפקיד מומחה רפואי מטעם בית המשפט. כדי להקדים את המאוחר יצויין, כי חוות דעתו תאמה את חוות הדעת שהגיש פרופ' סידי, המומחה מטעם הנתבעים.
עיקרי חוות דעתו של ד"ר בן חיים הם כי לא התרחש הסיבוך ISCHEMIC ORCHITI כפי שהתובע טען. עדות לכך היא כי אספקת הדם לאשך נותרה תקינה וניתן לראות זאת על ידי בדיקת אולטרסאונד שבוצעה.
משכך, המומחה טען באופן חד משמעי שהסיבות למצבו הרפואי הנוכחי של התובע נעוצות במצב הרפואי הקודם של טמירות האשכים.
פסיקת פיצויים בשל רשלנות בניתוח בקע מפשעתי
בית המשפט בחר לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעמו.
מעבר לכך ציין בית המשפט כי שני המומחים, הן מטעם הנתבעים והן מטעם הערכאה המשפטית, קבעו עובדות חד משמעיות שלא זכו לניסיון הפרכה או סתירה על ידי הרופא מטעם התובע.
לפיכך הגיע בית המשפט למסקנה כי לא ארעה במקרה זה התרשלות רפואית.
בכל שנה נפגעים אנשים רבים מטיפול רפואי רשלני בעקבותיו נגרמים להם נזקים חמורים. אם אתה או אחד מיקיריך נותרתם פגועים עקב טיפול רפואי אשר אינכם בטוחים כי בוצע כראוי, מומלץ לבחון את נסיבות המקרה על ידי פניה אל עורך דין רשלנות רפואית בעל ותק ומומחיות בתחום.
עורכי הדין במשרד סולר קפלינסקי צברו ניסיון רב בליווי וייצוג נפגעי רשלנות רפואית במקרים של פגיעה בניתוח בקע מפשעתי ואנו עומדים לרשותך בכל שאלה, כאשר עולה חשש לפגיעה ועולות שאלות לגבי הגשת תביעת פיצויים.
