תסמונת רגל קלוטה – club foot
רגל קלוטה היא תסמונת אורתופדית הנפוצה בעיקר אצל זכרים, המכונה בשפה הרפואית "קלאב פוט" (Club- Foot), שמתבטאת ברגליים "עקומות" הנוטות לצדדים.
ככלל, כפות הרגליים אמורות להיות ישרות, מי שסובל מתסמונת הרגל הקלוטה תיראנה כפות רגליו או כנוטות בצורה חיצונית או כנוטות בצורה פנימית. לא אחת תסמונת הרגל הקלוטה נלווית לתסמונות נוספות, לאמור, לרוב התסמונת אינה באה לידי ביטוי כתסמונת בודדת.
הסיבות להיווצרות התסמונת
מדובר בתסמונות הנראית כבר בשלב הלידה, היא ברת טיפול כפי שיתואר בהמשך. עם זאת, הסיבות לתסמונות הן מגוונת. הסיבה הראשונה היא גנטית, ישנם אנשים המצויים בקבוצת סיכון כמו למשל מי שנולד בסיטואציה שלאחד מהוריו קיימת התסמונת.
ברי כי כאשר מדובר במי שמצוי בקבוצת סיכון, מצופה לערוך בדיקה גנטית. כמו כן, כאשר מדובר בסיטואציה שבה ילד אחד נולד עם רגל קלוטה, קיימת שכיחות של חמישים אחוזים שייולד ילד נוסף עם התסמונת.
סיבה נוספת הגורמת לתסמונת היא בעיה בתפקוד מערכת העצבים, גם אז מדובר בכשלים גנטיים שעשויים להיווצר עקב שייכות לקבוצת סיכון.
סיבה עיקרית להיווצרות התסמונת היא סיטואציה בה העובר מצוי בצורה הפוכה בבטן ונשכב על כפות הרגליים, משקלו של העובר עשוי להחליש התפתחות הגידים והעצמות באזור כפות הרגליים. גם סיטואציה כזו כפי שיפורט בהמשך עשויה להתגלות בשלב ההריון.
כמו כן, מקרה דומה שעשוי לגרום להיווצרות התסמונת הוא לידת תאומים או שלישייה, גם במקרים כאלו, ריבוי עוברים במקביל עשוי להחליש את חוזק העצמות בכף הרגל, מה שעשוי לתרום להיווצרות התסמונת.
קיראו בהרחבה על: רשלנות רפואית באי מתן הסבר על הריון מרובה עוברים
כיצד ניתן לאתר את התסמונת?
את תסמונת הרגל הקלוטה ניתן לאתר בדרך כלל בשלב ההיריון, בין אם בבדיקת מי שפיר ובין אם בבדיקת אולטרה- סאונד.
בנוסף, כפי שתואר לעיל, כאשר מדובר בעובר המצוי בקבוצת סיכון גנטית, מומלץ לבצע בדיקה ככלל. בנוסף, ניתן לאתר את התסמונת בעת בדיקה גנטית הנעשית בשלב ההיריון. באופן שכיח, מתגלה התסמונת בשלושת החודשים האחרונים של ההיריון.
דרכי טיפול
ראשית יש לציין כי הטיפול בתסמונת אמור להיעשות בשלב קצר לאחר ההריון, מן הטעם הפשוט לפיו זהו השלב הקריטי בו ניתן להרגיל את כפות הרגל מבלי לבצע ניתוחים מורכבים בשלב מאוחר יותר בשים לב לחשש מקיבוע הרגל כאשר חלה התפתחות טבעית של גוף התינוק. כפי שיפורט בהמשך.
ישנן כמה דרכי טיפול בתסמונת, כדלקמן:
-
טיפול בגבס: זהו הטיפול הנפוץ ביותר, מדובר בקיבוע של כפות הרגליים באמצעות חבישת הכפות בגבס. באמצעות הגיבוס מתקבעות כפות הרגליים עד לשלב שבו מתחזקים הגידים והעצמות, כאשר תכלית הטיפול המתואר הוא יישור כפות הרגליים לבסוף. הטיפולים בגבס נמשכים בדרך כלל עד גיל 4 לערך.
-
טיפולים תכופים: דרך נוספת של טיפול בתסמונת היא באמצעות טיפול תקופתי שמתבטא גם כן בקיבוע כפות הרגליים. הטיפול התקופתי נעשה באמצעות מכשיר המקבע את כפות הרגליים. במכשיר נעשה שימוש בשעות הלילה. גם כאן, תכליתו של הטיפול היא קיבוע כפות הרגל בדומה לטיפול הנעשה באמצעות גבס.
- ניתוח בכפות הרגליים: זו האפשרות הידידותית פחות לטיפול בתסמונת, אך לעיתים היא בלתי נמנעת.
רשלנות רפואית
טיפול רפואי טומן בחובו אחריות רבה, ועם גודל האחריות כך גם גודל החבות כאשר האחריות אינה ממומשת באופן נדרש. גם טיפול ברגל קלוטה עשוי להביא לסיטואציה שבה רופא יהיה חייב ברשלנות רפואית.
על רופא לבצע את תפקידו במיומנות, בהגינות. על רופא להסביר למטופל או להוריו את הסיכויים ואת הסיכונים, כמו כן עליו לקבל את ההסכמה מדעת לביצוע הטיפול.
קיראו בהרחבה על: סיבוכים בהריון ומקרי רשלנות רפואית
בנוסף, על רופא לבצע בדיקות סטנדרטיות ולהיות ער לסיכונים אפילו קטנים. מצופה אף מרופא להיות ער לכך שמטופל מסוים נמצא בקבוצת סיכון, מה שמחייב עריכת בדיקות נוספות ורחבות יותר.
במקרים של רגל קלוטה בפרט, מצופה מרופא לשים לב במעקב ההיריון כי קיים סיכון לקיומה של התסמונת, וכן מצופה מרופא לטפל במי שסובל מהתסמונת בצורה ראויה ולא ברשלנות.
כאשר רופא מבצע את תפקידו ברשלנות, וכתוצאה מרשלנותו נגרם נזק למטופל, הרופא עשוי להיות חייב בנזיקין. עם זאת, חשוב לציין כי תביעות רשלנות רפואית הן מסובכות, שכן רשלנות של רופא יש להוכיח, ויש להוכיח שעקב הרשלנות אכן נגרם נזק למטופל.
פסקי דין - רשלנות רפואית
בע"א 11485/05 מ' ג' ש' (קטין), ע' ש', ד' ש' נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, בית החולים מאיר בכפר סבא: דחה בית המשפט העליון את הערעור שהוגש ע"י הוריו של ילד, בטענה של הולדה בעוולה.
יוער כי משמעותה של טענה זו היא כי "טוב היה מותי מחיי". דובר על ילד שנולד עם תסמונות רבות הכוללת גם את תסמונת הרגל הקלוטה. נטען כי הרופאים התרשלו באבחון.
מומלץ לקרוא: רשלנות רפואית באבחון ובדיקה
הערכאה הראשונה דחתה את התביעה, ועתה בית המשפט העליון דחה גם כן את הטענה. נקבע כי הרופאים הודיעו בזמן אמת להורים כי קיים חשד לרגל קלוטה, וכן לתסמונת נוספת. על כן לא הייתה כל רשלנות בהתנהגות הרופאים.
בת"א 3130-09 א' נ' שירותי בריאות כללית הוגשה תביעה נגד קופת החולים בטענה לרשלנות. הקטינה שנולדה עם מומים אורתופדים, ביניהם רגל קלוטה, טענה כי הרופאים התרשלו בהבחנה, בנסיבותיה האישיות היה עליהם להפנותה לבדיקות נוספות שאינן כלולות בסל הבריאות.
עוד נטען כי היא לא הופנתה לייעוץ גנטי. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה. נקבע כי אומנם היו ראיות לכך שהיה צורך להפנות את התובעת לבדיקות מסוימות, אך התובעת לא הוכיחה כי אילו אכן היתה פונה לבדיקות אלו, ניתן באמת היה לגלות את המומים מהם היא סובלת.
בעצם, התובעת לא הוכיחה את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. בית המשפט קבע כי טענותיה הן תיאורטיות בעיקרן.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253