פסק דין: פיצויים לנפגעת בניתוח ליישור מחיצות האף
מחיצת האף המכונה ספטום הינה מחיצה אשר עשויה מסחוס ועצם, כאשר היא מפצלת את חלל האף לשני חללים ויוצרת את הנחיריים.
לעתים עלולה להיווצר סטיה במחיצת האף באופן מולד ולעיתים יכולה להיווצר כתוצאה מחבלה או מגדילה בלתי שווה של סחוס המחיצה.
הסטייה עלולה לפגוע בנשימה התקינה ולגרום לנחירות ולהפרעות שינה, אך ניתן ליישר אותה באמצעות ניתוח ייעודי, אותו ניתן לשלב עם ניתוח פלסטי של האף במקרה הצורך.
במסגרת הליך ת"א 10754-97 אסתר ימין נ' ד"ר אריעם אליעזר אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב, נדונה תביעה בגין רשלנות רפואית שבוצעה במהלך ניתוח ליישור מחיצת האף של התובעת.
התיק עסק בתובעת אשר עבדה כמוכרת בחנות נעליים אשר עברה ניתוח ליישור מחיצץ האף בהיותה בת 28.
מטרת הניתוח היתה להקל על קשיי נשימה קלים מהם סבלה, כאשר היא שילבה זאת עם ניתוח קוסמטי על מנת לשפר את מראה האף שלה.
מאחר והניתוח לא הביא להקלה במצבה ולא תרם לתיקון המחיצה הפנימית ולשיפור צורת האף, כעבור שבעה חודשים ערך בה הרופא ניתוח מתקן שכלל ניתוח ליישור המחיצה וכריתת קונכיה תחתונה.
אולם, לאחר הניתוח השני הופיעו פצעים בשורש האף של התובעת ומאז סובלת היא מאף סתום, קושי ניכר בנשימה, נפיחות בשורש האף, נזלת ירוקה ומוגלתית, הפרשות יבשות המצטברות באף, כאבים בשורש האף, כאבי ראש והפרעות פסיכיאטריות.
התובעת טענה כי נזקיה נגרמו עקב התרשלותו של רופא ה - א.א.ג בשני הניתוחים שהוא ערך בה, אולם הרופא הכחיש זאת מכל וכל וטען שמחיצת האף של התובעת אמנם לא התיישרה במידה מירבית כתוצאה מן הניתוח הראשון, אולם אין בכך כדי להצביע על התרשלות מצדו וכי יישור המחיצה בנסיבות מקרה כזה עשוי שלא להצליח במלוא המידה בניתוח אחד.
הרופא טען כי טיפל בה במסירות בכדי להתגבר על הזיהום שנוצר לאחר הניתוח השני, אלא שהתובעת בחרה שלא לחזור אליו משלב מסויים, בעוד שאם היא הייתה מתמידה בטיפול אצלו הזיהום היה נעלם.
עוד טען הרופא שהתובעת סבלה מקשיי נשימה עוד לפני ביצוע שני הניתוחים וכי קשיים אלו אינם נובעים מהניתוחים אלא ממבנה האף שלה.
מומחה רפואי בתחום הא.א.ג. שמונה מטעם בית המשפט קבע כי התובעת סובלת מדפורמציה של האף החיצוני, אך יש גם היצרות קשה של נחיר שמאל הגורמת להפרעה ניכרת בנשימה מנחיר שמאל וסינכיות בתוך האף.
לטענתו מצב זה יכול להיות קשור לניתוח הואיל ובוצעו בו שברים בעצמות האף היכולים לגרום לתגובה כזו, אך מכיוון שלא ידוע על הפרשות באף לפני הניתוח, ניתן לומר שהפרשות אלה קשורות לניתוח הנדון.
לקריאה נוספת: ניתוח אף כושל
הפסיכיאטרית שמונתה מטעם בית המשפט קבעה בחוות דעתה כי מאז שנות התבגרותה של התובעת הפריעה לה העובדה שיש לה אף גדול, אך למרות זאת הייתה ילדה אהובה על משפחתה וסביבתה הקרובה, מקובלת חברתית, נישאה בגיל צעיר והקימה משפחה.
בעקבות הניתוחים שעברה התובעת היא נותרה עם סטיה בלתי אסתטית באף, סטייה שלפי תפישתה גרועה משהיתה קודם לניתוחים וגורמת להרגשת עיוות בפנים ולשיבוש פונקציונאלי.
כתוצאה מכך נגרמה לתובעת פגיעה בבטחון ובדימוי העצמי והיא סובלת ממחשבות טורדניות וחרדה סביב הנושא.
הפסיכיאטרית הגדירה את מצבה הנפשי של התובעת כהפרעת הסתגלות חרדתית-דכאונית הגורמת לה לסבל סובייקטיבי ומצוקה נפשית בדרגת חומרה קלה.
לקריאה בהרחבה: רשלנות רפואית בניתוח פלסטי
במהלך המשפט הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הדיון בחבות של הרופא יתמקד בשאלה אחת והיא, האם ידעה ו/או היתה צריכה לדעת התובעת בטרם הניתוח מהו הסיכון אשר כרוך בניתוח ותוצאותיו?
כלומר, המחלוקת בין הצדדים לא עסקה בשאלה האם הרופא ביצע את הניתוח במיומנות הראויה, אלא רק בשאלה האם הוא הסביר לתובעת לפני הניתוחים מהם הסיכונים והסיבוכים אשר כרוכים בהם.
בית המשפט קבע כי בהתאם לסעיף 13 לחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996, על הרופא לבצע טיפול רפואי במטופל רק לאחר שהמטופל נתן הסכמה מדעת לטיפול זה, כאשר לשם קבלת ההסכמה על המטפל למסור למטופל מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
המידע הרופאי כולל בתוכו בין היתר, דיאגנוזה ופרוגנוזה של מצבו הרפואי של המטופל, תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה, סיכויים וסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי וכן עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
אולם, מהראיות שהוצגו בתיק דנן עלה כי לפני ביצוע כל אחד משני הניתוחים החתים הרופא את התובעת על טופס הסכמה סטנדרטי שמתייחס לניתוחים באופן כללי ולאו דווקא על טופס הסכמה ספציפי לסוג ניתוח האף שעברה התובעת.
טופס זה מפרט את מטרת הניתוח, תיקון קוסמטי ו/או לצורך שיפור נשימה והסיבוכים שעלולים להיות כרוכים בו כגון:
דימום, זיהום, חור במחיצת האף כאשר המחיצה מנותחת, קושי בנשימה הנובע מנפיחות באזור ו/או משינוי ביחס החללים, הרחקת יתר של סחוסי האף ו/או יצירת אסימטריה בין שני צידי האף - מקרה הדורש ניתוח נוסף כפי שלמעשה אירע לתובעת במקרה דנן.
בית המשפט הוסיף וקבע שהרופא לא נתן לתובעת גם הסברים בעל פה לגבי הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בניתוחים שביצע בה כפי שהיה עליו לעשות.
לטענת בית המשפט קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לגבי אי מתן ההסברים כאמור לבין הנזק שנגרם לתובעת עקב הניתוחים.
בסופו של דבר פסק בית המשפט לתובעת פיצויים בסך כולל של 230,000 ₪, אשר כללו סך של 120,000 ₪ בגין כאב וסבל ו-110,000 ₪ בגין הפסד השתכרות לעתיד.
אם אתה סבור כי נפגעת בשל רשלנות רפואית מומלץ כי תפנה בהקדם לייעוץ אצל עורך דין מנוסה בתחום נזקי גוף ורשלנות רפואית.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253