אי גילוי תסמונת דאון במהלך מעקב הריון
החשש מלידת ילד פגוע במחלה קשה אשר סובל מפיגור מביא את מרבית הזוגות לבצע מעקב קפדני אצל רופא גניקולוג תוך מילוי כל הנחיותיו הרפואיות. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט שפירא), נדרש להכריע במקרה של זוג אשר ביצע מעקב הריון כנדרש על פי הוראות רופא הנשים ואולם בסופו של יום נולד ילד פגוע בתסמונת דאון, תסמונת אשר ניתן לאבחנה בבדיקת מי שפיר.
בהליך ת.א 7482/05 פלוני ואח' נ' ד"ר רם כסיף ומכבי שירותי בריאות, התובע נולד עם תסמונת דאון.
הוריו של התובע, אף הם תובעים בכתב התביעה, טענו כי רופאם, הנתבע 1, התעלם מתוצאות סקירת מערכות אשר בוצעה במהלך ההיריון בידי רופא נוסף, אשר בה נראו ממצאים אשר חייבו דיקור מי שפיר לבדיקת הגנטיקה של העובר ואפשרות היותו חולה בתסמונת דאון.
הרופא אשר ביצע את סקירת המערכות אף ציין במפורש בתוצאות הבדיקה "עקב הממצא מופנית אל רופא מטפל. יש לשקול דיקור מי שפיר לקריו - טיפ". ההורים הביאו את תוצאת הבדיקה לנתבע, ד"ר כסיף, אולם זה לא הפנה את התובעת לייעוץ גנטי או דיקור מי שפיר. התובעים טענו כי יש בהתעלמות זו ובמחדליו של הרופא משום רשלנות רפואית של רופא מטפל.
הנתבעים טענו כי חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, פרופ' שנקר, איננה מבוססת מטעמים שונים וביניהם כי פרופ' שנקר אינו פעיל עוד כרופא וכי בפועל לא היה מבצע בדיקות אולטראסאונד בעצמו. הנתבעים טענו עוד כי מאחר והתביעה הוגשה 10 שנים לאחר לידת התובע הפגוע הרי שתביעת ההורים התיישנה.
בית המשפט לאחר דיון משפטי ארוך קובע כי תביעת ההורים לא התיישנה, שכן תביעת ההורים כמטיבים של נזקי התובע הקטין הפגוע "נמתחת" עד למועד התיישנות תביעתו של התובע הקטין, קרי, עד לשבע שנים מיום הגיע התובע לגיל 18 - גיל 25.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי לא הוכח בפניו שהתובעת, אימו של התובע הקטין, נשלחה לבדיקה גנטית כנדרש בעקבות הממצאים בסקירת המערכות וכי היה על הנתבע, לנוכח גילה של התובעת, להפנותה לביצוע בדיקת אולטראסאונד ממוקד יותר לגילוי מומים ומשלא עשה כן הרי שיש בכך רשלנות בטיפול.
בית המשפט חוזר בפסק הדין על ההלכה כי אף אם סבר הנתבע כי אין הכרח מובהק בביצוע הבדיקות הנוספות אשר יכלו לשלול את האפשרות כי התובע לקה בסינדרום דאון, הרי שהייתה מוטלת עליו החובה להסביר לתובעת על האפשרות לביצוע הבדיקות ולהעמיד בפניה את האפשרות לבחור אם לבצע אותן.
מאחר וטיפולו של הרופא הנתבע בוצע במסגרת קופת חולים מכבי, הרי שנקבע כי אף הנתבעת 2, קופת חולים מכבי, אחראית בגין נזקיהם של התובעים.
בית המשפט קבע כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 30%, שכן הייתה ערנית ומעורה בבדיקות והיה עליה להתעניין אף היא באפשרות של הייעוץ הגנטי ודיקור מי השפיר.
בית המשפט פסק עוד כי האינטרס המוגן הינו אינטרס של החיים ללא מום ואין מוטלת על ההורים התובעים החובה להוכיח כי היו בוחרים למנוע את הלידה וכל מה שצריך להוכיח הוא שרשלנות הרופא היא אשר גרמה לכך שהקטין נולד לחיי מום וסבל.
תשובות של עורכי הדין על סוגיות נפוצות בנושא
אנו מעלים לאתר בקביעות אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין וזאת על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורך הדין עופר סולר צבר ניסיון רב לאורך השנים, טיפל באופן אישי ונתן ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בשאלות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית במעקב הריון שהובילה לאי אבחון של תסמונת דאון ביילוג והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני התרשלות במעקב ההריון.
מאיזה גיל של הילד אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון תסמונת דאון בהריון ועד מתי אפשר להגיש תביעה כזו?
אם יש חשד לרשלנות במעקב ההיריון שהביאה ללידת תינוק הלוקה בתסמונת דאון כדאי ומומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום בהקדם.
אמנם את התביעה בדרך כלל מגישים לבית המשפט סביב גיל 3-4 שנים של הילד, שאז ניתן להעריך בצורה סבירה את מצבו הקוגניטיבי של הילד. אולם, טרם הגשת התביעה יש הרבה עבודת הכנה שרצוי לעשותה במועד.
תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה יש להגיש לבית המשפט בטרם ימלאו לילד 7 שנים, שכן לאחר מועד זה עילת התביעה מתיישנת. עם הגשת התביעה לבית המשפט מרוץ ההתיישנות נעצר וניתן לנהל את התביעה גם לאחר שמלאו לילד 7 שנים.
נולד לנו ילד עם תסמונת דאון בגלל רשלנות רפואית במעקב ההיריון ואנחנו רוצים להגיש תביעה נגד קופת חולים, אילו חוות דעת רפואיות נצטרך ואיפה מוצאים רופאים שמוכנים לתת חוות דעת כאלו?
עילות התביעה בגין רשלנות רפואית אשר הביאה ללידת ילד אשר לוקה בתסמונת דאון הינן שונות - אי הפניה לבדיקת מי שפיר, אי ידוע בדבר בדיקת NIPT, אי הפניה לייעוץ גנטי ועוד ובהתאם לכך יש צורך בחוות דעת שונות.
במרבית המקרים חוות הדעת הרפואיות הנדרשות הן של מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה לנושא ההתרשלות במעקב ההריון וחוות דעת של מומחה רפואי בתחום נוירולוגית הילדים לעניין שיעור נכותו של הילד.
מומלץ מאוד שלא לנסות ולקבל חוות דעת רפואיות בתמיכה בתביעת רשלנות רפואית לפני שפונים אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר יוכל להמליץ אילו מומחים מתאימים למקרה ומכיר אילו מומחים הינם בעלי מוניטין טוב ומקובלים כאמינים ורציניים.
עברתי הריון תאומים תקין לחלוטין בגיל 32 ולא הופניתי לבדיקת מי שפיר כי הסיכון לפי הבדיקות היה נמוך וגם על בדיקתNIPT לא הסבירו לי. לאחר הלידה התברר לי כי אחד התאומים הוא בעל מוזאיקה של תסמונת דאון, האם אפשר היה לאבחן את הבעיה בהריון? האם יש עילה לתביעה?
מוזאיקה (פסיפס) של טריזומיה 21 (תסמונת דאון), הינו מצב נדיר בו רק בחלק מהתאים קיימת הטריזומיה 21. ניתן לאבחן את המצב של מוזאיקה בבדיקת מי שפיר, אך בדיקת NIPT לא מתאימה לזיהוי מצב זה.
על כל מקרה יש לבחון בקפידה את התיעוד הרפואי ממעקב ההיריון כדי להעריך אם היה מקום להפנות אותך לייעוץ גנטי במקרה זה והאם ניתנו לך ההסברים הראויים על הסיכונים להולדת ילד עם תסמונת דאון.
במקרה של תאומים ברוב המקרים ניתן לאבחן את מצבו של כל עובר בנפרד ובמידת הצורך אף לבצע הפלה רק לעובר שאובחן כבעל תסמונת, מבלי לפגוע בעובר הבריא.
בהריון הראשון שלי בגיל 26 עשיתי את כל הבדיקות הנדרשות, כולל חלבון עוברי ושקיפות עורפית וסקירות מערכות, הכל היה תקין. אחרי הלידה התברר שלתינוקת שלי יש תסמונת דאון. אמרו לי רק עכשיו שיש בדיקת דם לאם שיכולה לגלות תסמונת דאון בהריון, אבל בזמן ההיריון הרופאה שלי לא אמרה לי כלום על זה, אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית?
הבדיקות שנערכות בהריון להערכת סיכון להולדת תינוק עם טריזומיה 21 (תסמונת דאון) הן בדיקות סטטיסטיות, אשר נותנות הערכה של הסיכון בהתבסס על בדיקת חלבון עוברי, שקיפות עורפית וגיל האישה. גם כאשר הסיכון הוא נמוך מאוד הוא עדיין לא אפסי ותיתכן לידה של תינוק עם תסמונת דאון.
בעבר כדי לשלול את הסיכוי ללידת תינוק עם טריזומיה 21, היה ניתן לבצע רק בדיקת מי שפיר אשר נתנה תשובה וודאית לגבי הגנטיקה של התינוק. בדיקת מי שפיר נחשבת בטוחה לביצוע, אולם עדיין יש בה סיכון מסוים להפלה (כחצי אחוז מהמקרים).
מזה מספר שנים קיימת בדיקת דם פשוטה אשר האם יכולה לבצע בהריון והיא יכולה לתת תשובה ברמת ודאות של כ-99% האם העובר לוקה בתסמונת דאון וכן לגבי עוד בעיות גנטיות אחרות. בדיקה זו הנקראת Non Invasive Prenatal Test - NIPT והיא אינה כלולה בסל הבריאות כאשר כל הבדיקות האחרות תקינות ולכן על בני הזוג לשלם עליה באופן פרטי.
מחיר הבדיקה ירד עם השנים ורמת הדיוק שלה עלתה ונראה כי בהחלט יש מקום כי רופא אשר מבצע מעקב הריון יסביר למטופלת על האפשרות לבצע את הבדיקה, גם במקרים בהם הבדיקות האחרות הסטטיסטיות תקינות והיא בגיל צעיר יחסית בעת ההיריון.
במקרה שאת מתארת יש מקום לקבל את מלוא התיעוד הרפואי של מעקב ההיריון וככל שאכן לא נרשם כי ניתן הסבר בדבר האפשרות לבצע את בדיקת ה-NIPT, הרי שיתכן שתהיה עילה לתביעת רשלנות רפואית.
במעקב ההיריון השני שלי בגיל 31 עשיתי בדיקת חלבון עוברי ושקיפות עורפית והתברר שהסיכון לתסמונת דאון הוא 1:370 ואמרו לי שכדאי לשקול לבצע בדיקת מי שפיר, כי יש סיכון קצת יותר גבוה מהרגיל. הרופאה לא אמרה לי שאני חייבת לבצע את הבדיקה ובסוף לא עשיתי אותה כי סקירת המערכות הייתה תקינה. לאחר הלידה התברר שהילד עם תסמונת דאון, האם אפשר עדיין לתבוע את הרופאה שלא הזהירה אותי?
כדי לברר את המקרה צריך יהיה ראשית לקבל את מלוא הרשומה הרפואית של מעקב ההיריון, תוצאות הבדיקות וייעוץ גנטי, אם בוצע. ההחלטה אם לבצע בדיקה היא בסופו של דבר של האישה ההרה, לאחר שניתן לה על ידי הרופאים מלוא המידע הנדרש.
במקרה זה לפי תיאורך הוסבר לך על הסיכון של הולדת תינוק עם תסמונת דאון והוצעה לך בדיקת מי שפיר כך שיתכן שיהיה מורכב לבסס תביעת רשלנות רפואית, אולם בכל אופן כדאי ומומלץ לבחון מה נרשם בתיק הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים. יהיה גם כדאי לראות אם קיבלת הסבר בזמן ההיריון על בדיקת דם NIPT.
בכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית במעקב הריון שהובילה ללידת ילד שסובל מסתמונת דאון, מומלץ ואף הכרחי לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לבדוק האמנם מדובר ברשלנות ובמידה וכן - האם יש טעם לתבוע ומה הם סיכויי התביעה.
עורכי הדין במשרדנו זמינים עבורכם וישמחו להעניק לכם ייעוץ משפטי אישי.
