רשלנות רפואית? הרופא עלול להיות מחוייב גם בפיצויים עונשיים
מקרי רשלנות רפואית מלווים לעיתים קרובות בתחושה קשה אותה חש הנפגע באשר ליחס שקיבל מהרופא המטפל והמערכת הרפואית.
מעבר לדרישה לפיצוי עקב הפגיעה הגופנית הנובעת מהטיפול הלקוי, שעל פי רוב מתווספים אליה דרישות לפיצויים נוספים עבור ראשי נזק שונים כהפסד השתכרות עתידית והוצאות ניידות, קיימת אצל הנפגע תחושה של צורך ב – "תיקון מערכות" אצל הנתבעים על מנת שהבאים אחריו לא יקבלו יחס דומה ויטופלו בצורה שונה. לעיתים קרובות מבקשים התובעים מבית המשפט להטיל על הרופא המטפל או המערכת הרפואית עונש בדמות פיצויים כספיים.
המדובר בראש נזק אשר קרוי פיצויים עונשיים – אלו פיצויים אשר לא באים להשיב לתובע הנפגע כספים אשר הוציא או יוציא בעקבות נזקיו אלא מיועדים להרתיע את הגורם המטפל מלחזור על שגיאותיהם וזאת על ידי הטלת מעין "קנס" כספי.
יש לציין כי עד היום בתי המשפט עשו שימוש בפיצויים עונשיים במקרים של תביעות בגין מעשים שיש בהם זדון או כוונה כמו תביעות אזרחיות לפיצויים של נפגעים נגד תוקפים, תביעות אזרחיות לפיצויים של נאנסות כנגד אנסים וכו'.
במקרים של רשלנות רפואית נמנעו עד כה בתי המשפט מלפסוק פיצויים עונשיים.
רשלנות רפואית – פיצויים עונשים
תביעה בעילה זו נדונה בתא (ק"ג) 1553/05 לוי דוד נ' מרכז רפואי תל אביב. שם אובחן התובע כחולה סרטן, ובעקבות זאת בוצע בו ניתוח לכריתת אונה עליונה בריאה הימנית. מספר חודשים לאחר הניתוח החל לסבול מכאבים בשוק השמאלית ומנגע תת עורי בירך ימין.
לאחר סדרת בדיקות שעבר לזיהוי מקור הכאבים בשוק השמאלית שלא הראו באופן חד משמעי על מקור הבעיה, הניחו הרופאים כי מדובר בגרורה של הסרטן בריאה והחלו בטיפולים ובניתוחים מתאימים, כאשר במקביל הודיעו לתובע בצורה חד משמעית כי התגלתה ברגלו השמאלית גרורה של הסרטן.
יחד עם זאת, נשלח התובע לבדיקה פתולוגית נוספת לזיהוי ודאי יותר של מקור הכאבים שגילתה כי הרופאים טעו בהערכתם ולא היה מדובר בגרורה סרטנית, תוצאות אלו הוסתרו מפני התובע ולא נמסרו לו מיד עם קבלתן.
התובע העלה בפני בית המשפט עילות רבות של רשלנות רפואית וביניהן הדרישה להטיל על בית החולים פיצויים עונשיים עקב התנהגותם והמידע השגוי אותו מסרו לו.
רוב התביעה בעילות של רשלנות רפואית נדחתה על ידי בית המשפט.
יחד עם זאת כאשר דן בית המשפט בדרישתו של התובע להטיל פיצויים עונשיים על הרופאים המטפלים, סקר בית המשפט את הגישה הרווחת בבתי המשפט בישראל לפיה פיצויים עונשיים יוטלו במקרים חריגים שבהם התנהגות הנתבע היא חמורה במיוחד, מקוממת, ומעוררת חשד לפגיעה בזדון.
פסיקה מאוחרת יותר של בתי המשפט אף התירה הטלת פיצויים גם כשאין כוונת זדון אלא רק אדישות חמורה של הרופאים לנזקו של הנפגע.
בהתאם לדברים אלו, קבע בית המשפט כי התנהגותם של הרופא ובית החולים שאמרו לתובע כי הוא סובל ממחלת הסרטן בטרם קבלת התוצאות הסופיות ואף התעכבותם בחשיפת תוצאות הבדיקה עולות בגדר התנהגות מקוממת שיש להוקיעה המצדיקה פיצוי עונשי.
בית המשפט סייג מעט את דבריו ואמר כי לא גילה כוונת זדון בהתנהגות בית החולים שהיו גורמים להטלת פיצוי רב, אלא הגדיר את התנהגותם כאדישות בלבד, ולכן קבע כי על בית החולים לשלם 75,000 ש"ח עקב פיצויים עונשים.
חשוב להדגיש כי פסיקה זו היא תקדימית ופותחת פתח לקבלה רחבה יותר של טענת הפיצויים העונשים בתביעות רשלנות רפואית ומטילה אחריות רבה יותר על רופאים במהלך טיפול רפואי.
ברצונך לברר פרטים על זכויותיך בעקבות טיפול רפואי כושל? לחץ: רשלנות רפואית עורך דין
לקבלת סיוע משפטי דיסקרטי ליחצו: יעוץ משפטי
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
שיקול אנושי בקביעת פיצויים במקרי רשלנות רפואית
- ישנם שיקולים שאינם "כתובים על הספר" אשר יבואו במסגרת השיקולים לקביעת פיצויים. הכנסו לקרוא בהרחבה על שיקולים אנושיים לקביעת פיצויים במקרי רשלנות רפואית...
חובת הזהירות או Duty of care בטיפול רפואי
- עורך דין עופר סולר מסביר ומפרש בנושא חובת הזהירות לפי פקודת הנזיקין.
