אבחון מומים ומחלות גנטיות בהריון
רפואת נשים והמיילדות המודרנית מעמידה בפני הרופאים הגניקולוגים ובפני הנשים בהריון שורה ארוכה של בדיקות ואמצעי אבחון, על מנת לבדוק את מצבו של העובר בעת ההיריון ולשלול את האפשרות כי העובר סובל ממחלה גנטית או ממום קשה, אשר בעקבותיהם, בתום ההריון ייוולד חלילה תינוק פגוע.
בהתאם לפסיקה, רופאים אשר עוסקים במעקב הריון חייבים לעמוד בסטנדרטים רפואיים סבירים בבדיקת שלום העובר ולמסור להורי העובר במהלך ההריון את המידע המלא באשר לסיכויי העובר להיוולד עם מום או מחלה קשה. כל זאת על מנת לאפשר להורים לשקול אם ברצונם להמשיך את ההיריון.
גם לתינוק אשר נולד עם מום או מחלה קשה, אשר ניתן היה בטיפול נכון וסביר לאבחן אותם בעת ההיריון קמה, בהתאם לדין, עילת תביעת רשלנות רפואית, שכן הוא נדון לחיות עם מומים קשים.
סל הבריאות כולל מספר בדיקות בסיסיות שמטרתן לשלול מחלות גנטיות ומומים מולדים ביילוד. ניתן לבצע במסגרת פרטית ותמורה לתשלום, בדיקות נוספות שהנן מפורטות ומדויקות יותר, אשר יכולות לאתר מומים שאותם לא ניתן לאתר בבדיקות שניתנות במסגרת סל הבריאות.
מספר פסקי דין קבעו כי כאשר אישה עוברת במהלך הריונה את הבדיקות שבסל הבריאות ואלה מתבררות כתקינות ובפועל נולד תינוק אשר סובל ממום, שניתן היה לאבחנו בבדיקה במסגרת פרטית, ניתן לחייב את הרופא וקופת החולים לפצות את ההורים ואת התינוק הפגוע.
הסיבה לכך טמונה בעובדה שעל הרופא והקופה מוטלת החובה להסביר לאישה כי הבדיקה אשר עברה אינה מכסה את כל המומים וכי ניתן לאתר חלק מן המומים רק במסגרת בדיקה פרטית מחוץ לסל הבריאות.
הסיבות לרשלנות אשר הביאה לאי איתור מום בבדיקת אולטראסאונד בהריון יכולות להיות שונות ומגוונות - החל מחוסר ניסיון של הבודק, ביצוע בדיקת אולטראסאונד בעזרת ציוד מיושן ולא תקין, אי ביצוע בדיקה מתאימה ואי הפניה לבדיקה ממוקדת במקרים נדרשים ועוד.
על הרופא מוטלת החובה לעדכן את ההורים בכל חשד למום אשר עולה בבדיקות ההיריון ולהפנות אותם לבדיקות נוספות על מנת לשלול או לאשר את החשד למום או מחלה גנטית. אי מתן מידע מלא או ביצוע של הבדיקות בצורה חפוזה ולא נכונה הינו בגדר רשלנות רפואית.
על הרופא מוטלת חובה לרשום בצורה מדויקת ומפורטת את ממצאי הבדיקה ואי רישום עלול לפעול לרעתו במקרה של תביעת רשלנות רפואית, לאחר לידת ילד עם מום.
הכלל הוא כי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקים של אי אבחון מומים או מחלות גנטיות בעת ההיריון, עד לחלוף שבע שנים מרגע הגיעו של הילד לגיל 18, קרי עד גיל 25. יחד עם זאת, גם אם חלף גיל 25, בחלק מן המקרים ניתן עדיין להגיש תביעה, כך למשל אם הנפגע סובל מפיגור שכלי ולא מונה לו אפוטרופוס כדין.
במקרים רבים התביעה אכן מוגשת בחלוף שנים מלידת הילד הפגוע ובחלק מן המקרים המוסדות הרפואיים מתקשים למצוא את התיעוד של הבדיקות שנערכו ואת הרישומים. במקרה של אובדן התיק הרפואי או חסר ברישומים, הדבר פועל לטובת התובעים, שכן בית המשפט יכול להעביר את נטל ההוכחה מכתפי התובע לכתפי הנתבע - להוכיח כי לא הייתה רשלנות בטיפול.
אתם שואלים ועורכי הדין שלנו עונים!
אנו מעלים לאתרנו בקביעות אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות עדכניות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין וזאת על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורך הדין עופר סולר צבר ניסיון אישי בייצוג נפגעי רשלנות רפואית במאות מקרים מצערים של רשלנות רפואית על רקע פגיעות גנטיות, וסיפק ייעוץ משפטי אישי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
הניסיון המקצועי הנובע מטיפול במאות תביעות רשלנות רפואית והידע הרב של עורך הדין עופר סולר מעמידים אותו בשורה הראשונה של עורכי הדין בישראל בכל הנוגע לטיפול בתביעות פיצויים שמקורן באי אבחון מוקדם של פגיעות גנטיות מוכרות.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות אבחון מומים ומחלות גנטיות בהריון והזכויות המגיעות לכם ולילדכם בכל מקרה של חשש מפני התרשלות במעקב ההריון בשל היעדר אבחון מומים ומחלות גנטיות בזמן ההריון.
עברתי סקירת מערכות בשבוע 22 להריון באופן פרטי והכל נמצא תקין, לאחר הלידה התברר שלתינוק שלי יש מחלת כליות ציסטית ויש גם בעיה גנטית שקשורה לכליות - איך מבררים אם ניתן היה לגלות את המחלה בהריון בסקירות מערכות?
בסקירת המערכות הסוקר בודק בין היתר את קיומן של הכליות ואת גודל אגני הכליה, יש מחלות שונות אשר עלולות לגרום לציסטות בכליות - Renal cystic Disease ולפגיעה כלייתית בעקבותיהן.
חלק מהמחלות הללו ניתנות לאבחון בסקירת מערכות סביב השבוע ה-22 להריון וחלקן לרוב ניתן לאבחון בסקירות מאוחרות יותר לקראת השליש השלישי של ההיריון.
כדי להעריך אם בסקירה בשבוע 22 ניתן היה לאבחן את המחלה בכליות העובר צריך יהיה לקבל את מלוא התיעוד ממעקב ההיריון ומהבדיקות שנערכו לתינוק לאחר הלידה ולאחר אבחנת מחלת הכליות הציסטית.
אם יש בידיכם דיסק של סקירת המערכות או תמונות כדאי כמובן לשמור העתק מהם וניתן יהיה לבחון באמצעות מומחה רפואי אם בדיקת הכליות בסקירה מראה סימנים חשודים למחלה.
גם אם יתברר כי מחלת הכליות הציסטית ניתנת לאבחון בסקירת מערכות רק בשליש השלישי של ההיריון, יש לבדוק אם ניתן הסבר לגבי האפשרות לבצע סקירה שלישית באופן פרטי.
מחלות הכליה הציסטיות השכיחות בעוברים הינן AR-PCKD, אשר לרוב מאובחנת בשליש השלישי של ההריון וכן תסמונת MCDK, אשר ניתן לאבחן אותה באולטרסאונד החל מהשבוע ה-15 להריון.
כדאי לפנות במקרה זה לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיסייע לכם בקבלת התיעוד ובהפניה למומחים הרפואיים המתאימים.
עברתי בהריון 2 סקירות מערכות ונולד לי תינוק עם מום לב קשה, נאמר לי שכנראה אפשר היה לראות את הבעיה בסקירת מערכות אבל לא תמיד רואים ובבדיקת אקו לב עובר יכלו לאבחן, אבל לא שלחו אותי לאקו לב עובר בהריון. יש עילה לתביעת רשלנות רפואית?
בסקירת מערכות העובר שנערכת בהריון, המוקדמת והמאוחרת, בודק הרופא הסוקר את ארבעת מדורי הלב של העובר ואת מוצא כלי הדם הגדולים מהלב.
חלק ניכר ממומי הלב בעובר ניתנים לאבחון בבדיקה זו אולם לעיתים הסוקר מתקשה בהדגמה של לב העובר ואינו מזהה 4 מדורים בלב או שהוא סבור שיתכן שיש בעיה כלשהי בלב העובר או בכלי הדם היוצאים ממנו, אך לא מצליח לאבחנה.
במקרה כזה האישה מופנית לבדיקת אקו לב עובר אשר בודקת באופן מיוחד את מבנה לב העובר וזרימות הדם ומתאימה במיוחד לאבחון מומי לב.
כדי לקבל תשובה מוסמכת האם ניתן היה לאבחן את המום הלבבי בעובר בסקירות המערכות או לכל הפחות להבחין בשינויים שחייבו הפניה לאקו לב עובר, אשר יכול היה לאבחן את המום, צריך יהיה לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ממעקב ההיריון, כולל תמונות מסקירות וכמובן דיסקים אם יש ותיעוד של הילד כולל הדמיות ולהתייעץ עם קרדיולוג ילדים וכן עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה עם ניסיון וידע בנושא סקירות מערכות.
אם יתברר כי ניתן לאבחן את המום הלבבי בהריון וכי ניתן היה לקבל בשל חומרת המום אישור של וועדה להפסקת הריון להפלה, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי הילד.
עברתי בהריון שתי סקירות מערכות ונאמר לי שהכל תקין, לאחר הלידה התברר שהילד סובל ממחלה שנקראת טוברוס סקלרוזיס שגורמת לגידולים גם בלב וגם במוח ועוד הרבה בעיות, אני לא מבינה איך יתכן שלא ראו כלום בסקירות המערכות, האם היו תביעות רשלנות רפואית על החמצת אבחון המחלה בהריון?
מחלת טוברוס סקלרוזיס Tuberus Sclerosis Complex (TSC) היא מחלה גנטית הקשורה לכרומוזום 16 והיא פוגעת גם ברקמות העור וגם ברקמה העצבית. המחלה ניתנת לאבחון בסקירת מערכות כאשר כבר בשלב העוברי מתפתחים גידולים שפירים הנקראים רבדומיומות.
את הגידולים אשר מתפתחים במוח העובר קשה יותר לגלות באולטרסאונד והם מתגלים בדרך כלל כאשר עולה חשד למחלה בעובר בהריון בשל הגידולים בלב ומבוצעת בדיקת MRI מוח לעובר שיכולה להדגים אותם. את קיום המחלה ניתן לאבחן בהריון גם על ידי בדיקת מי שפיר כאשר עולה חשד בשל הממצאים בסקירת המערכות.
כאשר נולד תינוק ומאובחן עם מחלת טוברוס סקלרוזיס שלא אובחנה בהריון למרות בדיקות וסקירות מערכות, יש מקום לבחון אם גילוי ואבחון המחלה לא הוחמץ בהריון בשל התרשלות בביצוע או פענוח סקירות המערכות.
הדרך הנכונה לברר את המקרה הינה לפנות תחילה אל עו"ד בעל ניסיון בנושא תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון, שיוכל לסייע לכם בקבלת התיעוד ובבדיקת המקרה בסיוע המומחים הרפואיים המתאימים.
עשיתי במהלך ההיריון בדיקת מי שפיר בגלל שהייתי בת 36, הרופאה שעשתה את מעקב ההריון עדכנה אותי שהתוצאות של בדיקת מי השפיר יצאו תקינות וגם בשאר הבדיקות בהריון לא נראתה בעיה. בגיל שנתיים התברר שלילד יש עיכוב התפתחותי ובבדיקת צ'יפ גנטי נמצא חסר של גנים באחד הכרומזומים. הבנתי שבבדיקת מי שפיר שעשו לי יכלו לבצע גם בדיקת צ'יפ גנטי ולאבחן את המחלה של העובר בהריון אבל אף אחד לא אמר לי את זה בהריון, יש עילה לתביעת רשלנות רפואית?
בבדיקת מי שפיר מתקבלים תאי עובר וניתן לבצע עליהם מגוון בדיקות שונות. הבדיקה הגנטית הבסיסית והוותיקה ביותר הינה בדיקת קריוטיפ, אשר שוללת תסמונות כרומוזומאליות כמו טריזומיות, מונוזומיות וטרנסלוקציות למשל תסמונת דאון (טריזומיה 21).
בדיקת הקריוטיפ אינה מסוגלת לאתר שינויים ומוטציות גנטיות קטנות כמו חסרים קטנים בחומר גנטי או הכפלות של מקטעי חומר גנטי, את השינויים הללו מסוגלת לאתר בדיקת הצ'יפ הגנטי - בדיקת CMA.
ביצוע בדיקת צ'יפ גנטי על תאי העובר ממי שפיר נכללת בסל הבריאות כאשר יש חשד למחלה גנטית בשל ממצאים בסקירת מערכות או מחלות גנטיות במשפחה שניתן לאתר רק בבדיקת צ'יפ. יחד עם זאת, מזה מספר שנים ניתן לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי גם ללא ממצאים מחשידים בהריון או מחלות ידועות במשפחה, שכן התברר כאמור בדיקת הצ'יפ הגנטי מסוגלת לאתר מוטציות גנטיות בעובר שבדיקת הקריוטיפ אינה מגלה.
במקרה כזה על ההורים לשלם עבור ביצוע בדיקת הצ'יפ הגנטי באופן פרטי, אולם בכל מקרה על הרופא אשר מפנה את האישה לבדיקת מי השפיר חלה חובה להסביר על האפשרות של ביצוע בדיקת הצ'יפ הגנטי על מנת שבני הזוג יהיו מודעים לאפשרות זו ויבחרו אם הם מעוניינים בבדיקה.
אם יתברר כי לא ניתן לך במהלך ההיריון ובפרט סמוך לביצוע בדיקת מי השפיר הסבר על האפשרות לבדוק את החומר הגנטי של העובר בבדיקת צ'יפ גנטי וכי בדיקה כזו, לו בוצעה, יכלה לגלות את המחלה הגנטית בעובר שניתן היה לקבל אישור להפסקת הריון אילו התגלתה, הרי שניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה.
על מנת לברר אם מקרה של לידת ילד אשר סובל ממום מולד או פגם גנטי עולה כדי רשלנות רפואית במעקב ההיריון, יש לפנות אל עורך דין אשר בקי בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין יוציא את מלוא תיק מעקב ההיריון מאת הגורם המטפל ויעביר את התיק לעיונו של מומחה רפואי, אשר יעריך אם הייתה במקרה זה סטייה מסטנדרט רפואי סביר ואם ניתן לקבל חוות דעת רפואית המבססת עילת תביעה.
