רשלנות רפואית בהחדרת התקן תוך רחמי
אחת השיטות המקובלות והנפוצות למניעת הריון הינה החדרת התקן. התקן תוך רחמי Intrauterine device עשוי מחומר פלסטי ונחושת ומוחדר דרך תעלת הצוואר לרחם, שם הוא ממוקם לצורך מניעת הריונות. כאשר מחדירים את ההתקן יש לוודא כי האישה לא נמצאת בהיריון.
בתביעה בעניין י.ק נ' ד"ר מ.ז נדרש בית המשפט להכריע בשאלת רשלנות רפואית של רופא נשים, אשר החדיר לתובעת התקן תוך רחמי בזמן שהיתה בהיריון, ובעקבות כך נאלצה לבצע הפלה ולהפסיק את ההיריון.
קראו עוד בנושא: פגיעה ברחם לאחר ביצוע גרידה
עובדות המקרה
התובעת, אם לארבעה ילדים, הגיעה לרופא גניקולוג, דר' ז. אשר עבד בקופת חולים מאוחדת, מספר חודשים לאחר לידתה הרביעית וביקשה ממנו להתקין לה התקן תוך רחמי כדי להימנע מהריונות נוספים.
יומיים לאחר פגישתם הראשונה ולאחר שהרופא נתן לה מרשם להתקן תוך רחמי, חזרה התובעת לצורך החדרת ההתקן לרחמה. שלושה שבועות לאחר פגישתם השניה ערכה התובעת בדיקת דם ונודע לה כי היא בהיריון. היא דיווחה על כך לרופא הנשים וזה ערך לה בדיקת אולטרסאונד אשר אישרה את תוצאות בדיקת הדם.
בעקבות הידיעה על ההיריון והסיכונים הצפויים לה ולעובר, אשר כרוכים בהיריון עם התקן תוך רחמי, החליטה התובעת על הפסקת היריון וכך עשתה לאחר קבלת אישור הועדה להפסקת הריונות אליה נשלחה על ידי הנתבע.
טענות הצדדים
התובעת טוענת כי הרופא הנתבע התרשל כלפיה פעמיים: הן בעצם החדרת ההתקן לרחמה בזמן שהיתה בהיריון, והן בכך שלא ערך מעקב ראוי לאחר החדרת ההתקן, ועקב כך נאלצה לעבור הפלה על כל הקשיים הכרוכים בהליך.
לטענת הנתבע, התובעת נכנסה להיריון בלתי מתוכנן ועל כן רצתה לעבור את ההפלה. לגישתו, אין קשר בין החדרת ההתקן בזמן שהיתה בהיריון לבין ההפלה שעברה.
כך או כך, אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת היתה בהיריון כבר בפעם הראשונה שהגיעה אל הנתבע.
האם אירעה רשלנות רפואית בהחדרת ההתקן התוך רחמי?
בית המשפט הכריע כי התובעת ביקרה אצל הנתבע בפעם הראשונה ואמרה לו כי הוסת האחרונה שלה לא הגיעה במועד. הנתבע אמנם ביצע בדיקת פאפ לתובעת אך לא ערך לה בדיקה ואגינלית, ולכן לא גילה את עובדת היותה בהיריון כבר בפעם הזו והורה לה לקנות התקן תוך רחמי למרות הוריית נגד חמורה על הכנסתו של התקן לאישה בהיריון.
בית המשפט פסק כי מכיוון שהנתבע לא טרח להפנות את התובעת לבצע בדיקת דם טרם החדרת ההתקן ואף לא ערך לה בדיקה גינקולוגית, הוא התרשל כלפיה. אף בפעם השניה, כאשר התובעת חזרה אל הנתבע, הוא לא ערך לה בדיקה גינקולוגית ולכן נפסק כי גם בפעם זו התרשל כלפיה.
פרט לכך פסק בית המשפט, כי הנתבע לא החתים את התובעת על טופס הסכמה מדעת טרם החדרת ההתקן, וגם מחדל זה עולה כדי התרשלות כלפיה. אף בפעם השלישית בה חזרה התובעת אל הנתבע ויידעה אותו כי בדיקת הדם שערכה יצאה חיובית והיא בהריון, נקבע כי הרופא שב והתרשל.
רשלנות רפואית זו נובעת, בין היתר, מהעובדה שהרופא הנתבע אמר לתובעת כי לא קיימת בעיה להמשיך בהיריון עם ההתקן, אך לא יידע אותה כי ניתן להוציא את ההתקן ולהמשיך בהיריון וכן לא הסביר לה לגבי הסיכונים הכרוכים בהמשך ההיריון עם ההתקן, סיכונים שנודעו לתובעת כעבור זמן מה במסגרת בדיקה עצמאית.
סימוכין לכך ניתן למצוא גם בעדותו של מומחה רפואי מטעם התובעת, אשר קבע כך בחוות דעתו.
בית המשפט קבע כי מכיוון שהנתבע לא יידע את התובעת על האפשרות להמשיך את ההיריון ללא ההתקן, מתקיים קשר סיבתי בין ההפלה שעברה התובעת לבין ההתרשלות של הנתבע, ולכן עליו לפצותה.
לאור האמור פסק בית המשפט כי התגלתה רשלנות רפואית בטיפולו של הרופא הגניקולוג בתובעת.
שיעור הפיצויים שנפסקו
בהמשך להטלת אחריות על הרופא הנתבע הוחלט כי יפצה את הנתבעת בגין ראשי הנזק הבאים: הוצאות רפואיות לעבר, נסיעות ועזרת הזולת לעבר, הוצאות רפואיות ונסיעות לעתיד וכן בגין כאב וסבל. סך הפיצויים הועמד על סכום של 108,000 ש"ח.
נגרם לך נזק גוף בעקבות בדיקה רפואית? את סבורה כי התגלתה רשלנות רפואית בטיפול בך? - מומלץ שתפני בהקדם אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה בתחום, לקבלת ייעוץ ראשוני.
לסיוע משפטי מקצועי, לחצו: ייעוץ משפטי - רשלנות רפואית