המדובר על הטיפול הרפואי
בסרטן של אימי -
סרטן שד גרורתי -
בקצרה, האונקולוגית היתה בחופש ולא הסכימה אפילו טלפונית לדבר עם אמא שלי ולא להפנות אותה לרופא/ה אחר/ת (ומדובר בבית החולים רמב"ם שהוא
בית חולים גדול ומנוסה בטיפול בסרטן השד עם כמות מכובדת של אונקולוגים), למרות שהאבחנה של התפרצות
הסרטן וגרורות בהמון מקומות היתה ידועה וברורה (בעקבות הבדיקה), ופרוטוקול הטיפול הוא קבוע וידוע וברור (כך האונקולוגית ושאר הרופאים שאימי התייעצה איתם אמרו).
3 שבועות אימי חיכתה לפגוש את האונקולוגית לאחר שהגיעו תוצאות הבדיקה שאישרו את קיום הגרורות.
בפגישה האונקולוגית התעקשה שצריך להתחיל מיידית בטיפול כימותרפי, לפני ביצוע ביופסיה, כי בכל מקרה פרוטוקול הטיפול דורש
כימותרפיה והביופסיה נעשית רק לצורך בירור טיפול ההמשך לאחר הכימותרפיה.
דברים שהיו לא בסדר עד כה:
אם התוצאות היו ידועות והפרוטוקול הטיפולי הוא אחד ואין דרך אחרת, למה צריך לחכות 3 שבועות לפגישה עם האונקולוגית שאמרה דברים שהיא יכלה לומר גם טלפונית? ואם היה אפשר לחכות 3 שבועות, למה להתחיל מיד בטיפול לפני ביופסיה?
עד כל פנים,
אמא שלי התחילה בטיפול כימותרפי משולב ואגרסיבי (בגלל הכמות הגדולה של הגרורות), ועברה 2 טיפולים לפני שהגיעו תוצאות הביופסיה. מיותר לציין ששני הטיפולים האלה די מוטטו אותה...
הגיעו תוצאות הביופסיה לפני שבוע, והן הראו שהגידול שלה מתאים לטיפול בתרופה ביולוגית שמתאימה הרבה יותר מהכימו', ולכן מחליפים לה את התרופה הכימותרפית החזקה יותר בתרופה הביולוגית.
ראוי לציין שהגידול שהיה לה בעבר (לפני ההתפרצות הגרורתית) לא התאים לתרופה הביולוגית הנ"ל, ושאצל כ- 15% מהמטופלות, לדברי הרופאים ברמב"ם, מתרחש שינוי כזה ברצפטורים של הגידול. כלומר - לא כזה נדיר (אם כי גם לא נפוץ) שגידול שבעבר לא התאים לטיפול הביולוגי, עובר מוטציה ומוציא גרורות שכן מתאימות.
לסיכום,
אמא שלי עברה 2 טיפולים סיוטיים לשווא. היא אמנם תמשיך עם התרופה הכימותרפית החלשה יותר, אבל זה כל כך לא מה שהיה אמור להיות. ומן הסתם תופעות הלוואי שהיא חוותה עד כה חמורות בהרבה ממה שמצפה לה בהמשך, וזה היה לחינם.
הרופאה שלה, שאני מאוד מאוד מאוד לא ממליצה עליה, היא ד"ר פסשק ברמב"ם.
רשלנות רפואית מדרגה ראשונה.
אשמח לשמוע חוות דעת על הנושא מאחד מעורכי הדין שלכם.