התובע היה בעלים של קורקינט מונע במנוע בנזין בנפח זעיר של 22 סמ"ק אשר מהירותו המקסימלית 32 קמ"ש. את הקורקינט רכשו הוריו של התובע בארצות הברית. הקורקינט לא היה מבוטח בביטוח חובה שכן לא היה לו רישיון רכב וכלל לא היה רשום במשרד התחבורה.

בעת שהיה התובע בן 14 רכבו הוא וחברו על הקורקינט שבבעלותו. בקורקינט נהג חברו של התובע. הקורקינט התנגש ברכב פרטי ואירעה תאונת דרכים בה נפצעו התובע וחברו.

התובע הגיש תביעה לפיצויים כנגד נהג הרכב הפרטי וחברת הביטוח כלל אשר ביטחה את השימוש ברכב בביטוח חובה.

התובע טען כי הקורקינט עליו רכב אינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק אלא צעצוע בלבד ואשר על כן הוא זכאי לפיצוי על נזקי גוף בעקבות תאונת הדרכים מחברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב שהתנגש בקורקינט, זאת כפי שזכאי כל הולך רגל שנפגע מרכב.

חברת הביטוח של הרכב הפוגע טענה כי הקורקינט הינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק ועל כן על התובע היה לבטח את השימוש בקורקינט בביטוח חובה ובמקרה של התנגשות בין הקורקינט לרכב אחר הנפגע שרכב על הקורקינט צריך לפנות לחברת הביטוח אשר ביטחה את הקורקינט בביטוח חובה ואם אין כזו – לא יקבל פיצוי כלל בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בית המשפט בחן לפיכך את השאלה אם הקורקינט הינו רכב מנועי כהגדרתו בחוק. ההגדרה בחוק כוללת בין היתר דרישה לכך שמדובר ברכב הנע על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית.

אין מחלוקת כי הקורקינט נע בכוח מכני על הקרקע אך האם  עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית?

בית המשפט קבע כי דרישה זו הינה כי התחבורה היבשתית הינה הפונקציה העיקרית – אם כי לא הבלעדית – של הרכב. כך למשל כלי שעיקר תפקידו פריקה וטעינה ולא תחבורה אינו רכב מנועי.

בית המשפט סבר כי מדובר ברכב מנועי שכן אף אם מדובר ברכב שמיועד לשעשוע בעיקר אין הדבר שולל את היותו רכב מנועי.

יתרה מזאת בית המשפט סבר כי העובדה שלקורקינט מיכל דלק קטן אשר מגביל את טווח נסיעתו אין בה כדי לשלול את העובדה כי מדובר ברכב מנועי אשר יכול לשמש לנסיעות קצרות בתוך יישוב לשמל.

סוף דבר בית המשפט פסק כי מדובר ברכב מנועי וכל כן נהג הרכב הפוגע בקורקינט וחברת הביטוח אשר ביטחה אותו בביטוח חובה אינם צריכים לפצות את התובע.

לקריאה נוספת בנושא זה ליחצו: תאונת אופנוע

 לקבלת סיוע משפטי בנושא תאונות דרכים ליחצו: יעוץ משפטי