רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם ופגיעה אורולוגית
מחבר:
עורך דין עופר סולר
15:49 03/04/2020
ניתוח לעולם אינו חוויה נעימה והוא תמיד כרוך בסיכונים שונים. מעבר לתופעות הלוואי המתלוות לכל ניתוח, קיימת האפשרות לגרימת נזק המלווה בכאבים ובאי נוחות רבה כמו במקרה שלפנינו בעניין עליזה בלמס נ' קופת חולים לאומית וד"ר שמואל עברון.
התובעת, ילידת 1946, הופנתה על ידי קופת חולים לאומית לביצוע ניתוח לכריתת רחם בבית החולים "מדיקל סנטר" עקב ציסטה בשחלה השמאלית. ציסטה הינה מעין גידול שיכול להופיע בכל מקום בגוף, שבדרך כלל אינו מסוכן אך יש לו השפעה מזיקה על סביבתו.
בתאריך 10/12/95 בוצע הניתוח בבית החולים "מדיקל סנטר" על ידי דוקטור שמואל עברון. מספר ימים לאחר הניתוח התלוננה התובעת על כאבים בגב ובמותן מצד ימין. תלונות אלו העלו חשד לסתימה בשופכן הימני (אורטר), אשר הינו צינור המקשר בין הכליה לבין שלפוחית השתן.
התובעת הופנתה לבדיקת אולטראסונד שהתבצעה בבית החולים אסף הרופא בתאריך 17/12/9. הבדיקה העלתה כי קיימת חסימה בשופכן.
יום לאחר מכן הוחלט לבצע ניסיון לטפל בבעיה ללא התערבות כירורגית על ידי החדרה של אורטרוסקופ. ניסיון זה לא צלח עקב החסימה ובמקום זאת נוקזה הכליה על ידי נפרוסטרומיה, אשר הינה צינורית לניקוז השתן שיוצאת מדופן הבטן.
רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם ופגיעה אורולוגית
מחבר:
עורך דין עופר סולר
15:49 03/04/2020
בתאריך 22/12/95 שוחררה התובעת לביתה וכמה ימים לאחר מכן חזרה לבית החולים עקב הפרשה דמית שנגרמה מכך שהנקז יצא ממקומו. באותו יום אושפזה התובעת בבית החולים עקב לחץ בחזה והפרעה בקצב הלב.
הנקז הוחזר למקומו, אך צילום שבוצע הראה כי קיימת חסימה מלאה בשופכן. עקב הצילום נגרם לתובעת זיהום שהיה כרוך באשפוז נוסף.
ביום 04/02/96 אושפזה התובעת בבית חולים אסף הרופא לצורך ביצוע ניתוח שיחבר בין השופכן לשלפוחית.
לאחר הניתוח התלוננה התובעת על כאבים באזור המותן ובבדיקה שנערכה כחודש לאחר הניתוח נמצא כי השלפוחית תקינה. בבדיקות נוספות נמצא כי התובעת סובלת מ-רפלוקס (זרימת שתן הפוכה).
תביעה בגין הנזק האורולוגי שנגרם לתובעת
לתובעת נקבעה נכות אורולוגית רפואית בשיעור 30% על ידי ביטוח לאומי.
התובעת הגישה תביעה כנגד קופת חולים לאומית בטענה של רשלנות רפואית.
התובעת טענה כי עקב ההתרשלות בניתוח נגרמה הפגיעה בשופכן וכן התלוננה כי מאז הניתוח היא סובלת מרפלוקס, מכאבים במותן ובגב ומירידה בתפקוד.
המומחה מטעם התובעת בתחום האורולוגיה, ד"ר פרט טען, כי אם ד"ר עברון היה מכניס סטנט (תומכן - קפיץ מתכת שמוחדר לכלי דם או צינורית ומותיר אותו פתוח למעבר נוזלים), הייתה נמנעת הפגיעה. כמו כן טען פרט כי אם האבחנה של החסימה והניתוח היו מתבצעים מוקדם יותר היה נמנע מהתובעת סבל רב.
הנתבעים, קופת חולים לאומית וד"ר עברון, טענו כי ד"ר עברון לא התרשל וכן טענו כי סטנט עלול היה לגרום ליותר נזק מתועלת.
בית המשפט קבע כי על ד"ר עברון להוכיח כי לא התרשל מאחר והוא זה שהייתה לו שליטה על מהלך הניתוח. עוד קבע בית המשפט כי ד"ר עברון לא התרשל באבחון הנזק, אך הוא אחראי לכל נזק תוצאתי שנגרם לתובעת בשל הפגיעה בשופכן בעת הניתוח וקופת חולים לאומית אחראית למעשיו של ד"ר עברון בתור מעסיקה.
בית המשפט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח שנגרמה לה נכות תפקודית עקב הניתוח מכיוון שסבלה מכאבים בגב קודם לכן.
חישוב סכום הפיצויים
בגין כאב וסבל, טיפולים רפואיים ותקופת החלמה נכון ליום מתן פסק הדין (29/03/01) - סך של 126,000 ₪.
בגין הפסד שכר של 6 חודשים - סך של 33,000 ₪ (5,500 לחודש)
בגין טיפולים רפואיים בעתיד - סך של 20,000 ₪ בחודש.
סה"כ נפסקו לתובעת פיצויים בשיעור של 179,000 ₪. כל זאת בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
להתייעצות אישית לגבי רשלנות רפואית אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו בפורום או ליצור עמנו קשר כאן.
עברתי ניתוח לכריתת שרירן (מיומה) ברחם ומאז איני מצליחה להיכנס להריון, איך יודעים האם הייתה התרשלות בניתוח?
כדי להעריך אם בזמן הניתוח לכריתת שרירן נגרם נזק בלתי הפיך לרחם אשר גורם לעקרות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מבית החולים ויש להניח כי תצטרכי לעבור בדיקות דוגמת היסטרוסקופיה וצילום רחם ולהתייעץ עם מומחה בתחום הגניקולוגיה.
ניתוחים ברחם עלולים לגרום לפגיעה בפוריות ובחלק מהמקרים מדובר בהתרשלות באופן ביצוע הניתוח ונראה כי המקרה האמור מצדיק בירור מקיף.
עברתי ניתוח גניקולוגי ובמהלכו נפגע האורטר (שופכן) המחבר בין הכליה לשלפוחית, נזקקתי לעוד ניתוח ועד היום יש בעיות בשתן, אפשר לתבוע?
במהלך ניתוח גניקולוגי כמו בכל ניתוח אחר עלולים להתרחש סיבוכים שונים הכוללים בין היתר פגיעה באברים סמוכים. עצם העובדה כי האורטר נפגע בזמן ניתוח גניקולוגי אינה מלמדת בהכרח על התרשלות בניתוח.
עם זאת, יש מקום לבחון את דוח הניתוח ואת מלוא
התיעוד הרפואי כדי להעריך מה גרם לפגיעה, האם היא אובחנה במועד וכנדרש וכיצד טופלה. לשם כך מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
לאחר ניתוח לתיקון צניחת רצפת האגן נדבקתי בבית החולים בחיידק טורף שגרם לי לנזקים קשים עד אובדן הפוריות, יש עילה לתביעה נגד בית החולים על הזיהום?
בתי החולים הינם מקום בו ניתן להידבק בזיהום גם כאשר ננקטות כל הפעולות הנדרשות על ידי צוות בית החולים בשמירה על סטריליות וניקיון. רבים מהמטופלים שמגיעים לבית החולים סובלים מזיהומים ולכן מדובר במאבק לא פשוט מצד הצוות בזיהומים.
מטופל שעובר ניתוח נמצא לעיתים במצב חיסוני חלש מהרגיל בשל הטראומה וכמובן שגם הפצע הניתוחי הינו פתח דרכו עלולים לחדור מזהמים.
על כן, לרוב עצם העובדה כי התרחש זיהום לרוב לא מעידה על התרשלות בטיפול. עם זאת, בחלק מהמקרים בהם נגרם נזק משמעותי לאחר זיהום מתברר כי הייתה התרשלות במועד אבחון הזיהום או בטיפול בו.
מכאן עולה שיש מקום במקרה המתואר נוכח חומרת הנזק לקבל את מלוא התיק הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום.
עברתי ניתוח אורו-גניקולוגי לכריתת גידול, לאחר הניתוח התברר כי נוצרה פיסטולה בין המעי לשלפוחית השתן ונאלצתי לעבור עוד ניתוח ותקופת החלמה ארוכה מאוד, האם יש עילת תביעה נגד הרופא המנתח?
פיסטולה (נצור) הינה סיבוך מוכר בניתוחים. מדובר בתעלה או חיבור בין שתי מערכות אשר לא אמורות להיות מחוברות כלל. הפיסטולה יכולה להיווצר בשל התרשלות בניתוח, אולם בחלק מהמקרים היא נגרמת כסיבוך אשר למנתח כלל אין שליטה עליו.
כדי להעריך אם התגלתה במקרה המתואר התרשלות בניתוח ומה היקף הנזק שנגרם, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום הכירורגיה.
בניתוח גניקולוגי שעברתי כרתו לי את הרחם, כשעתיים אחרי הניתוח התברר שיש לי דימום רציני בבטן ונאלצתי לעבור ניתוח חירום בו עצרו את הדימום. נותרה לי צלקת גדולה ונזק נפשי, אפשר לתבוע על רשלנות רפואית?
אחד הסיבוכים האפשריים בכל ניתוח הוא דימום ועצם העובדה שנוצר דימום אינה בהכרח אומרת שהייתה התרשלות בניתוח.
יחד עם זאת, נראה שהמקרה בהחלט מצדיק בירור רציני אשר יכלול את קבלת מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי. כך למשל יהיה מקום לברר מדוע בטרם הסתיים הניתוח לא אותר מקור הדימום ויתכן שבכך למשל הייתה התרשלות.
ככל שיתברר שהייתה התרשלות בניתוח יהיה צורך להעריך את היקף הנזק בגין הצלקת בעזרת מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית ואת הנזק הנפשי והקשר שלו למקרה בעזרת רופא פסיכיאטר.
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר