לטענת התובע, עקב ההחלטה להמתין ולא לבצע ניתוח במועד זיהוי השבר, נגרמה לו נכות רפואית אורטופדית בשיעור של 34%. כן טען התובע, כי רישומי הנתבעים לוקים בחסר ונגרם לא עקב כך נזק ראייתי, אשר מעביר לכתפי הנתבעים את הנטל להוכיח כי לא התרשלו.

הנתבעים טענו מנגד, כי ההחלטה שלא לנתח הייתה סבירה וכי התובע היה נתון במעקב רפואי לאורך כל התקופה. כן טענו הנתבעים כי לא קיים חוסר בתיעוד הרפואי.

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי לתובע נגרם שבר שנבדק על ידי הנתבעים לאחר כ-40 יום וכי מי שהחליט על דרך הטיפול הוא פרופסור הלל, מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים.

פסיקת הערכאה המשפטית

בית המשפט בחן מספר סוגיות, בהן: מהו המידע שנמסר לרופאים עם הגעת התובע באשר למידת תפקודו, באיזה מצב היה השבר בעת הבדיקה, מהו הטיפול שקיבל התובע לאורך 11 חודשי המעקב, האם נפל פגם בהיבט התיעוד הרפואי שערך בית החולים וכן מהו הנזק שנגרם לתובע.

בית המשפט העדיף את עדותו של פרופסור הלל על פני המומחה מטעם התובע, ד"ר לין וקבע כי ההחלטה שלא לנתח בעת אבחון השבר הייתה סבירה מאחר והתובע תפקד באופן מלא כ-40 יום לאחר היווצרות השבר.

כן קבע בית המשפט, כי התובע זכה לקבלת טיפול רפואי מקצועי ביותר לאורך תקופת המעקב וכי הנתבעים לא הפרו כלפי התובע את חובת הזהירות.

לאור האמור פסק בית המשפט, כי דין התביעה להידחות וחייב את התובע בסכום של 7,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

במידה ונפגעת בשל רשלנות רפואית מומלץ לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה בתחום, לצורך התייעצות באשר להערכת סיכויי התביעה.

עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי צברו ניסיון רב שנים בייצוג וטיפול בנפגעי רשלנות רפואי וישמחו להעניק גם לך ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות.

פנה/י עכשיו לשיחה עם עורך דין מומחה!