חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל-1970 קובע בסעיף 1 שפעולת איבה היא פגיעה שנעשתה על ידי כוחות של מדינת אויב, פגיעה מכלי לחימה שהשימוש בו נועד לצורך זה ולא לשם ביצוע עבירה אחרת, פגיעה מפעולה של ארגון טרור שהוכרז כארגון מסוג זה על ידי הממשלה ופגיעה בפרט על בסיס המוצא האתני שלו שנובעת מהקונפליקט הישראלי - ערבי.

נפגע פעולת איבה הוא תושב המדינה שנפגע בשטחה או במקום אחר, אזרח המדינה שנפגע בארץ או במקום אחר, אזרח שנפגע לפני שעברה שנה מאז הסתיימה התושבות שלו, תושב השטחים המנוהלים האוחז בתעודת זהות ישראלית ונפגע באזורי המדינה לפי ההסכמים הבינלאומיים, תושב השטחים המנוהלים שנכנס לתחומי המדינה הריבוניים ונפגע בשטחם ונתין זר שנפגע בזמן ובמסגרת עבודתו אצל מעסיק ישראלי מעבר לים.

>>> הפורום המשפטי - בהנהלת עו"ד עופר סולר

המוסד לביטוח לאומי מעניק תגמולים וסיוע מסוגים שונים למי שהוכר כנפגע מפעולות אלו. מימוש הזכויות נעשה על ידי הגשת תביעה כנגד המל"ל.

נפגע שאינו יכול לעבוד זכאי לקבל תגמול לתקופת הטיפול הרפואי בו עד ל-9 חודשים לאחר הפגיעה. הוא זכאי לקבל החזרים על טיפולים רפואיים כולל טיפולי שיניים, תרופות ונסיעות לטיפולים.

בדומה נפגעים שנקבעה להם נכות זמנית או קבועה בשיעור של 10% ומעלה זכאים לתגמולים בשיעורים שונים בהתאם לאחוזים שנקבעו להם בוועדה הרפואית.

בדומה הם זכאים גם לתשלומים הניתנים למי שאיבדו את כושר העבודה שלהם ולא יכולים לחזור להתפרנס, גמלה לפרישה מוקדמת, גמלה לבעלי רמת נכות גבוהה ועוד.

מלבד זאת לאור היקף הפגיעה הרחב שיכול להיגרם כתוצאה מפעולות אלו תומך המוסד גם במתן ציוד למי שספג פגיעות קשות, למשותקים, עיוורים, תשלום של גמלת ניידות ותמיכה פסיכולוגית כדי לשקם את המצב הרגשי והנפשי לאחר הפגיעה.

שאריו של נפגע פעולות איבה זכאים אף הם לתגמולים שונים מהמוסד, כאשר קיימים כללים שונים אם השארים כבר מקבלים גם קצבה נוספת. תגמול זה מגיע להורים, לבן הזוג ולילדי הנפטר.

קיראו בנושא: מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט

פסק דין לדוגמא - על זכויות נפגעי פעולות איבה

בחרנו להביא כדוגמא את הליך ע"ש 1059/02 עג'מי נ' המוסד לביטוח לאומי - המערער היה במכוניתו כמה מטרים ספורים ממקום התפוצצות מכונית תופת בצומת רחובות במרכז העיר ירושלים במאי 2001 ונגרמו לו פגיעות ונזקי גוף כתוצאה משבירת הזכוכיות ורעשים באוזניים.

הוא פנה לבית החולים ונשלח להמשך מעקב לפי הצורך אחר תחושת הרעש שהוא חווה המכונה טינטון והפגיעה בשמיעה ובשל העובדה שהטיפול התרופתי לא הצליח פנה לביטוח הלאומי כדי שיכיר בו כנפגע פעולת איבה, אולם המשיבה סירבה להכיר ברעש כפגיעה שנגרמה כתוצאה מהאירוע ולכן הוגש הערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות כבוד השופט הד"ר עודד מודריק קבע שיש להכיר בפגיעה זו של המערער ככזו שנגרמה במסגרת פעולת איבה שכן למערער לא היו בעיות בשמיעה לפני הפיצוץ.

בכל שאלה נוספת ולברור זכויות נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם
חייגו לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר: 03-7369253