בית המשפט ציין מספר דברים עליהם לא היה חולק בטרם בחן את השאלות המשפטיות:

•    אין חולק שלבית החולים קמה חובת זהירות כלפי המבקרים בשטחו, ובכללם התובעת.
•    אין חולק כי שלולית המים והסבון אשר נשארה על ידי עובדת ניקיון מטעם בית החולים מהווה מפגע.
•    אין חולק כי על בית החולים לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע פגיעה מכל מפגע שהוא בשטחו.
•    אין חולק על קיומו של הקשר הסיבתי בין החלקתה של התובעת (כתוצאה משלולית המים והסבון) לבין הנזק שנגרם לה.

השאלות שבחן בית המשפט בעקבות התרשלות עובדי הניקיון ופגיעתה של התובעת בבית החולים

א. האם נקט בית החולים באמצעיים סבירים למנוע את פגיעת התובעת משלולית המים והסבון?
ב. האם ניתן להטיל אשם תורם על התובעת?

בית החולים טען כי התובעת הוזהרה ויודעה בדבר קיומן של עובדות ניקיון במסדרון ומפני החשש פן תחליק מספר פעמים בטרם פנתה ויצאה מחדר אביה.

>>> ליחצו כאן והתייעצו עם עורכי דין בפורום שלנו <<<

בנוסף טען בית החולים כי במתחם בו התבצעו עבודות הניקיון, ואשר הושארה שם השלולית, פוזרו שלטים צהובים המזהירים מפני החלקה. התובעת שללה מכל וכל את טענת הנתבעים וטענה שלא הוזהרה כלל וכן בשל טבעם של מים לא יכלה לראותם וכן לא יכלה לצפות בשל אי ידעתה כי התבצעו לפני זמן קצר עבודות ניקיון באזור בו הלכה.

בית המשפט קבע כי לא עלה בידי בית החולים לשכנעו כי ננקטו אמצעי זהירות מספקים להתראה מפני החלקות אפשריות באיזור בו בוצעו עבודות ניקיון על ידי עובדי בית החולים. כתוצאה מכך שלא ננקטו אמצעי זהירות סבירים, נגרמה התאונה.

קיראו מאמר נוסף בנושא: נפילה מאלונקה בחדר מיון - מי אחראי לנזקי הגוף של הנפגע?

בית המשפט כאמור לא השתכנע כי התובעת הוזהרה באופן כלשהו, לא כל שכן באופן סביר. בנוסף, בית המשפט השתכנע כי התובעת לא ידעה ולא צפתה את קיומה של השלולית. על כן, בית המשפט קבע כי אין להטיל על התובעת אחריות לאשם תורם.

בית המשפט פסק כי על בית החולים לשלם לתובעת פיצויים על סך כ-107,000 ₪ בגין ראשי נזק שונים, בהם; הפסדי השתכרות לעבר, עזרת הזולת לעבר, הוצאות לעבר, הפסדי השתכרות לעתיד, הוצאות לעתיד וכן כאב וסבל.

בנוסף, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20%.

לשיחה מיידית עם עורך דין מנוסה חייגו: 03-7369253