הקייטנות מאורגנות ומופעלות בדרך כלל על ידי עמותות פרטיות וציבוריות מוכרות בשיתוף חברות כלכליות של הרשויות המקומיות והערים בהם מתקיימות הקייטנות. ישנם מקרים חריגים של הפעלה על ידי גורמים פרטיים שאינם מפוקחים והורים השולחים את ילדיהם לקייטנות מסוג זה, לוקחים סיכון לשלום ילדיהם.

הפעלת קייטנות בישראל מוסדרת בחוק. בשנת 1990 חוקקה הכנסת את חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990. החוק קובע כי קייטנה היא עסק הטעון רישוי עסקים. במקרים חריגים ניתן לקבל פטור מרישוי בתנאי שהמבקש עומד בתנאי סף הקבועים בחוק. משרד החינוך הוא הגורם הממונה על ביצוע חוק זה.

בחודש מאי 2012 פורסם חוזר מנכ"ל משרד החינוך המתייחס בין השאר לפציעת ילד במהלך השתתפות בקייטנה.

החוזר נסמך על הוראות החוק והתקנות הרלבנטיות ומנסח את הפרוצדורה המחייבת למקרה של תאונה בקייטנה ופגיעה באחד החניכים. האירוע, נסיבותיו ותפקוד הגורמים האחראיים לתאונה יבדקו על ידי מנהל הקייטנה.

>>> הפורום לסיוע משפטי לשירותך! <<<

לאחר השלמת הבדיקות יפורטו כל הממצאים על גבי טופס "דוח תאונה שנגרמה בקייטנה".

הטופס ישלח למינהל החברה והנוער במחוז ולמחלקת החינוך של הרשות המקומית. במקרה של תאונה קשה ידווח מנהל הקייטנה על האירוע לרשות המקומית ולמפקח על הקייטנות במחוז ויפעל בהתאם להנחיותיו.

מה קורה עם הפיצוי הכספי בגין פציעת ילד במהלך קייטנה?

מרבית התלמידים בישראל מבוטחים בביטוח תאונות אישיות. הפרמיה משולמת על ידי ההורים. הכיסוי הביטוחי תקף 24 שעות ביממה גם כאשר התלמיד נמצא מחוץ לשטח בית הספר. כל עוד שהוא תלמיד במסגרת חוק לימוד חובה הוא מבוטח גם כאשר הוא משתתף בקייטנה או שהוא בחופשה מהלימודים. 

קיראו בהרחבה על: ביטוח ילדים

במרבית המקרים סכום הביטוח אינו מכסה את הנזק שנגרם. במקרים אלו ניתן להשלים את הפיצוי באמצעות תביעת נזיקין נגד מפעיל הקייטנה, הבעלים שלו והגורמים הממסדיים האחראים עליו כמו, רשות מקומית ומשרד החינוך, בכפוף לנסיבות המוכחות שגרמו לתאונה.

לצורך כך נדרש מהתובע להוכיח רשלנות מצד הגורמים המפקחים במוסד החינוכי תוך הישענות על העיקרון שחובת הזהירות של המורים והמדריכים חייבת להיות רבה יותר כאשר מדובר בתלמידים צעירים.

במקרה שהפגיעה בילד במהלך קייטנה נגרמה בגלל התנהגות חריגה ולא ממושמעת של הילד גם במקרה זה, קיימת זכאות לפיצוי כספי אך בשיעור נמוך יותר. מדריך הקייטנה שהיה אחראי על הילד שנפגע לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו ולטעון להגנתו שהילד לא נשמע להוראותיו ולכן נפגע בתאונה. טענה זו אינה יכולה להגן על מארגני הקייטנה ומפעיליה מפני תביעה.

לפי הפסיקות של בתי המשפט, על המבוגר האחראי לצפות התנהגות של ילדים העלולים לסכן עצמם ולהיפגע ומשלא צפו את הנולד חוטאים הם ברשלנות. ומקרים שכאלו לא חסרים במחוזותינו.

בשנת 2000 השתתף ילד מאשדוד בקייטנת קיץ שהפעילה החברה למתנ"סים. הילדים התארחו בבריכה של מתנ"ס לברון באשדוד. באותו יום הוצב מתקן גלישה מתנפח על הדשא במתחם הבריכה. ילדים רבים עלו בו זמנית על המתקן וקפצו עליו בפראות מבלי שמדריכי הקייטנה נכחו במקום כדי להשליט סדר.

אחד הילדים קפץ למתקן מסולם חבלים, נתקל בילד אחר שקפץ באותו זמן ומעוצמת ההיתקלות שבר את ידו. רק לאחר התקרית הגיע למקום אחד המדריכים. הילד שנפגע הובהל לבית החולים. עבר ניתוח והוחדרו מסמרים לקיבוע השבר.

הורי הילד הגישו תביעה כנגד החברה למתנ"סים ונגד החברה העירונית של העיר אשדוד שהיתה אחראית על הפעלת הקייטנה. מומחה רפואי מטעם התובע העריך את נכות הילד הנפגע בשיעור 5 אחוזים ולצמיתות.

שופט בית המשפט שבפניו התבררה התביעה (ת.א. 1075-05) דחה את טענת ההגנה של הנתבעים וקבע שנמצאה רשלנות בהתנהלותם והיה עליהם לצפות את האינטנסיביות בפעילות הילדים על אותו מתקן העלולה לגרום לפגיעה. האחריות לרשלנות ולפיצוי הכספי התחלקה בהוראת השופט בין שני הנתבעים. לתובע נקבע סכום פיצוי בסך 172,579 שקלים. החברה העירונית נתבעה לשלם 80 אחוז מהסכום והחברה למתנ"סים את היתרה.  

בתביעה זו נתבע גם משרד החינוך שטען להגנתו כי "עצם התקנת תקנות בעניין קייטנות - אין בהן כדי להטיל חבות על משרד החינוך בכל הקשור לתאונות המתרחשות במהלך השהות בקייטנה ו/או חובת פיקוח צמוד על ידו ואין הדבר בא להחליף את החובה המוטלת על צוות הקייטנה...".

כל מפעיל קייטנה מחויב לבטח את משתתפיו. יכול שזו תהיה פוליסת ביטוח צד ג' או תאונות אישיות. אין זה משנה לעניין הביטוח אם זו קייטנת מחשבים, סריגה, הישרדות, רכיבה על סוסים, טיפוס קיר וכדורגל. לפי מבחן הסבירות, הסיכוי להיפגע מקייטנת כדורגל גבוה לאין שיעור מקייטנת מחשבים אך אין בהסתברות זו כדי לוותר במודע על ביטוח משתתפים בקייטנת מחשבים.

באחד המקרים שנדונו בפני בית המשפט, הוגשה תביעה על ידי ילד ואביו בעקבות שבירת ידו מכדור שנבעט אל התובע כאשר עמד בשער במסגרת פעילות בקייטנת כדורגל. בית המשפט קבע שאין לייחס רשלנות למדריך או למארגני הקייטנה בשל העמדת התובע בשער כי להבנת בית המשפט, משחק על מגרש כדורגל טומן בחובו סיכונים לפגיעה ואביו של הילד אמור היה לקחת זאת בחשבון בעת שרשם את בנו לקייטנה זו. 

עם זאת החליט השופט לפסוק פיצויים לטובת התובעים הואיל והקייטנה נוהלה ללא ביטוח תאונות אישיות ועל מפעילי הקייטנה לצפות לפגיעות שונות ולבטח את המשתתפים בכיסוי ביטוחי הולם. אשר על כן נפסקו 3,500 ש"ח פיצוי לתובעים.

הקאנטרי קלאב, פארק המים ימית 2000 בחולון הפעיל קייטנה מטעמו למנויים בתאריכים שבין 01/07/2003 ועד 21/07/1003. באחד הימים ילדה בת תשע בת להורים שהיו מנויים, עלתה על אחת ממגלשות האבן ונדחפה על ידי ילדים אחרים כתוצאה מהדחיפה גלשה במהירות ונתקלה באבן צהובה שנמצאת במרכז המגלשה. כתוצאה מהמכה נשברו לה מספר שיניים.

ההורים, שושי ושאול כהן הגישו תביעה (ת.א 038375/04) לבית משפט השלום בתל אביב כנגד המועדון והחברה המבטחת. לפי כתב התביעה בקרות האירוע הנטען לא נכחו במקום מדריכים של הקייטנה או מצילים. לא ננקטו אמצעים למניעת התקהלות וויסות הגולשים שעמדו בתורם לגלוש. הנתבעת טענה מנגד כי לא הוכחה כל רשלנות מצדה והתובעת נדחפה על ידי ילדים אחרים והדחיפה היא הגורם לנזק.

בית המשפט קיבל את טענת התובעת לרשלנות מצד הנתבעת וקבע שלא עמדה בחובת הזהירות המושגית הנדרשת במקרה זה ממפעיל קייטנות, שלא בחן כנדרש את טיב ואופי הסיכון הטמונים בהפעלת מגלשה מהסוג המדובר.

הוכח שהסיכון לא הוערך נכון ולא ננקטו אמצעים מיוחדים כדי למנוע אותו ולכן הוטלה על הנתבעת חובת זהירות קונקרטית שנועדה למנוע הישנות המקרה בעתיד. לאור האמור קבע השופטת בפסק דינה כי: הוכחו במידת ההוכחה הדרושה כל יסודות עוולת הרשלנות בהתייחס לנתבעת. בהתאם לכך, הנתבעות חייבות לפצות התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה בארוע".

ראשי נזק בגינם נפסק פיצוי: על הוצאות שיניים נפסק סכום של 6088 ₪ על הוצאות עתידיות לשיניים 42,445 ₪ ועל כאב וסבל 53,000 ₪.

על ההורים מוטלת החובה לוודא לפני שהם רושמים את ילדיהם לקייטנה כלשהי, שהמארגנים רכשו פוליסת ביטוח צד ג' ברת תוקף. במקרים שאין ביטוח כזה וארעה תאונה, עומדת להורים הזכות לתבוע את מפעילי הקייטנה. אם למפעילים אין כסף ונכסים לשלם עבור הפיצוי שנקבע, מה הטעם בהגשתה למרות צדקת הגשתה.

מאידך, ניתן לתבוע את החברה המבטחת את משרד החינוך במסגרת ביטוח פוליסות תאונות אישיות שבה מבוטח כל תלמיד. כך, לדוגמה, במקרה של ילד שנפגע בתאונה שאירעה לפני עשר שנים במהלך קייטנת רכיבה על סוסים. הילד נפל מהסוס ונפגע בראשו. נקבעה לו נכות בשיעור 10%. בתביעה נטען לרשלנות של מפעילי הקייטנה בגין התרשלות בפיקוח על המשתתפים.

במהלך המשא ומתן עם חברה הביטוח של הקייטנה שולמו במסגרת פשרה 100 אלף ₪. משפחת הילד הנפגע לא הסתפקה בפיצוי זה ותבעה את חברת הביטוח שביטחה את הילד שהיה אז תלמיד במסגרת בפוליסות ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר בעקבות
פגיעת ילד בקייטנה חייג/י: 03-7369253