במסגרת הייעוץ נבדוק את הנסיבות שהובילו להתפרצות המחלה, נבחן את התיעוד הרפואי שבידך וכמובן שנבדוק לעומק את הסיבות להחלטה ולקביעה הראשונה של המוסד לביטוח לאומי. במידת הצורך, תמיד ניתן לפנות לבית המשפט ולערער על החלטת המל"ל.

בסקירה שלפניך ננסה להסביר כיצד יש לפנות אל המוסד לביטוח לאומי במקרה של מחלת מקצוע, ולפי החוקים והתקנות הרלוונטיים.

הגשת תביעה לביטוח לאומי – הלכה למעשה

חוק הביטוח הלאומי מכיר באפשרות לקבלת דמי פגיעה בעבודה בשל מחלת מקצוע. דמי הפגיעה משולמים כפיצוי על הנזק ואובדן ההכנסה והשכר לתקופה בה הפרט אינו בעל כושר עבודה.

לצורך יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי על גבי טופס מיוחד לצורך תשלום דמי פגיעה בעבודה.

הטופס יוגש לסניף המוסד הסמוך למגורי המבוטח בצירוף תלושי שכר של שלושת החודשים שקדמו למחלה, כתב ויתור סודיות רפואית ומסמך רפואי מקורי המעיד על אובדן כושר העבודה של הפרט שיכול להנפיק רופא תעסוקתי, בית חולים או הרופא המטפל בקופת החולים.

טופס התביעה צריך לכלול בין היתר את תאריך הפסקת העבודה, הטיפול הרפואי שניתן למחלה ועוד.

את התביעה חובה להגיש עד שנה מהיום שהתובע חלה במחלת מקצוע, אחרת תיפגע זכאותו לקבלת התמלוגים מהביטוח הלאומי, בגין אובדן כושר עבודה.

מלבד זאת, על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בפרט כנפגע עבודה בעקבות מחלת מקצוע צריך שאותה מחלה של הפרט תהיה מוגדרת ככזו בתקנות באותה העת, ושהתקיים קשר סיבתי בין הופעת המחלה לתנאי העבודה של הפרט.

בדומה, דמי הפגיעה ישולמו אך ורק אם יוכח שהמבוטח אינו יכול לעבוד כתוצאה מהמחלה בעבודתו או בכל עבודה אחרת שיכולה להתאים לו.

דמי הפגיעה בעבודה משולמים למבוטח תקופה של 90 יום בלבד. במקרה  שלפרט נשארה נכות כתוצאה מהמחלה והוא אינו יכול לשוב לעבודה, הוא עשוי להיות זכאי לקבלת קצבה או גמלת נכות מהעבודה שהנה סכום קבוע המשולם מדי חודש.

לצורך זה, חובה על המבוטח להופיע בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שתקבע את דרגת הנכות ובהתאמה את סכום הגמלה.

תביעה לקבלה של גמלת נכות מהעבודה רשאי הפרט להגיש גם במידה שחזר לעבודתו.

במידה והתביעה לתשלום דמי הפגיעה ממחלת המקצוע נדחתה, ניתן לערער על החלטת המוסד בפני בית הדין האזורי לעבודה שבאזור המגורים של העובד, כאשר ערעור זה חובה להגיש עד שישה חודשים לאחר קבלת ההחלטה בעניין התביעה.

תביעת ביטוח לאומי לאחר מחלת מקצוע - דוגמאות מהפסיקה

הבאנו מתוך המאגר המשפטי דוגמא מהליך ב"ל 2328/03 איטה נ' המוסד לביטוח לאומי - התובעת מבקשת להכיר במחלת העור ממנה היא סובלת כמחלת מקצוע שנגרמה לה בשל עבודתה כקוסמטיקאית.

הנתבע לעומת זאת טוען שאין קשר סיבתי בין המקצוע למחלה שנגרמה לה על פי הטענות שלו בשל מצבו הבריאותי.

כבוד שופטת בית הדין האזורי לתל אביב הגברת ורדה סאמט קבעה שיש להכיר במחלה של התובעת כמחלת מקצוע משום שקיימת סבירות גבוהה שהחומרים בהם היא הייתה צריכה להשתמש לצורך העבודה שלה הם כאלו שהיו יכולים לגרום לנזק ואי אפשר לבודד חומר אחד מהאחר.

יש לך שאלות לגבי תביעה כנגד הביטוח הלאומי בעקבות מחלת מקצוע?
חייג/י כבר עתה לשיחת יעוץ אישית עם עורך דין עופר סולר: 03-7369253