רשלנות רפואית של אורטופד
רשלנות בתחום הרפואי עשויה להתבטא לא רק במתן טיפול לא נכון או מזיק בניגוד לסטנדרט רפואי סביר, אלא לעיתים גם בעצם ההחלטה שלא לבצע טיפול רפואי במקרה המצריך טיפול ועקב כך לגרום למטופל לנזקי גוף.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה בתיק בובן מאיר נגד שירותי בריאות כללית ומרכז רפואי ספיר, עסק בתביעה בעניין רשלנות רפואית שהגיש מאיר כנגד קופת חולים כללית, המפעילה את בית החולים מאיר בכפר סבא, בשל נזק גוף שנגרם לו לטענתו עקב טיפול שמרני.
מאיר, יליד 1949, הינו רב חובל שהיה בהפלגה בלב ים. ביום 03.12.97 נפל ונחבל בירך ימין ונבדק פעמיים בבית החולים בהונג-קונג ללא ממצא רפואי משמעותי. עם חזרתו ארצה לאחר 40 יום פנה לקבלת טיפול בבית חולים, שם נבדק ואובחן כי הוא סובל משבר תת-ראשי בראש עצם הירך.
בבית החולים הוחלט לנהוג בהליך שמרני, לא לנתח אלא לחכות ולקוות כי השבר יתאחה מעצמו. המעקב נמשך כ-11 חודשים, כאשר התובע נבדק אחת לחודש ואז הוחלט כי יש לבצע ניתוח.
הניתוח בוצע בבית החולים רמב"ם בחיפה ובמהלכו קובע ראש המפרק באמצעות ברגים והושתלה עצם ולאחר תקופת החלמה שב מאיר לעבוד כרב חובל.
לטענת התובע, עקב ההחלטה להמתין ולא לבצע ניתוח במועד זיהוי השבר, נגרמה לו נכות רפואית אורטופדית בשיעור של 34%. כן טען התובע, כי רישומי הנתבעים לוקים בחסר ונגרם לא עקב כך נזק ראייתי, אשר מעביר לכתפי הנתבעים את הנטל להוכיח כי לא התרשלו.
הנתבעים טענו מנגד, כי ההחלטה שלא לנתח הייתה סבירה וכי התובע היה נתון במעקב רפואי לאורך כל התקופה. כן טענו הנתבעים כי לא קיים חוסר בתיעוד הרפואי.
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי לתובע נגרם שבר שנבדק על ידי הנתבעים לאחר כ-40 יום וכי מי שהחליט על דרך הטיפול הוא פרופסור הלל, מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים.
פסיקת הערכאה המשפטית
בית המשפט בחן מספר סוגיות, בהן: מהו המידע שנמסר לרופאים עם הגעת התובע באשר למידת תפקודו, באיזה מצב היה השבר בעת הבדיקה, מהו הטיפול שקיבל התובע לאורך 11 חודשי המעקב, האם נפל פגם בהיבט התיעוד הרפואי שערך בית החולים וכן מהו הנזק שנגרם לתובע.
בית המשפט העדיף את עדותו של פרופסור הלל על פני המומחה מטעם התובע, ד"ר לין וקבע כי ההחלטה שלא לנתח בעת אבחון השבר הייתה סבירה מאחר והתובע תפקד באופן מלא כ-40 יום לאחר היווצרות השבר.
כן קבע בית המשפט, כי התובע זכה לקבלת טיפול רפואי מקצועי ביותר לאורך תקופת המעקב וכי הנתבעים לא הפרו כלפי התובע את חובת הזהירות.
לאור האמור פסק בית המשפט, כי דין התביעה להידחות וחייב את התובע בסכום של 7,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במידה ונפגעת בשל רשלנות רפואית מומלץ לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה בתחום, לצורך התייעצות באשר להערכת סיכויי התביעה.
עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי צברו ניסיון רב שנים בייצוג וטיפול בנפגעי רשלנות רפואי וישמחו להעניק גם לך ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות.
