לחצו לקריאה מורחבת בנושאים:

רשלנות אורטופד - בחירה בטיפול שמרני

איחור באבחון גידול בברך

הרופא האורטופד במכבי אבחן פריקת כתף אצל התובע והמליץ על ביצוע צילום וכן על קירור וחבישת מתלה. כעבור יומיים פנה התובע אל חדר מיון בבית החולים אסף הרופא שם נבדק ולא נמצא כי מעבר לפריקה נגרם שבר לכתף. התובע הופנה להמשך טיפול במכבי, ובנוסף הומלץ על שימוש במתלה וטיפולי פיזיותרפיה.

במשך השנים חזר התובע מספר פעמים לרופאיו במכבי בעקבות נקיעות חוזרות בכתף הפגועה, ואלה המליצו על טיפול במתלה וביצוע פיזיותרפיה.

התובע החליט לפנות לרופא מומחה פרטי וזה קבע, על סמך הצילומים שנעשו לתובע בעבר, כי ישנם שברים בכתף. משכך, הומלץ על ניתוח. התובע עבר את הניתוח בבית החולים איכילוב ולאחריו עבר טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה.

פריקת כתף - האם אירעה רשלנות רפואית בטיפול?

בעקבות המקרה הגיש התובע תביעה בעילת רשלנות רפואית בטיפול נגד קופת חולים מכבי ונגד בית החולים אסף הרופא.

בתביעתו העלה התובע שני טיעונים משפטיים נגד הנתבעות: האחד הוא כי "הדבר מדבר בעד עצמו" ויש להעביר את נטל הראיה לכתפי הנתבעות להוכיח כי לא התרחשה התרשלות רפואית.

הטיעון השני הוא כי היתה התרשלות רפואית מצד הנתבעות שגרמה לו נזק בדמות ביצוע הניתוח באיחור, 4 שנים לאחר הפריקה הראשונית בטיול, דבר אשר מנע ממנו פעילות ספורטיבית וגרם לנכות זמנית.

התובע הגיש חוות דעת רפואית מטעמו בה נטען כי קיימת לו נכות משוקללת בגובה של 19% אשר נוספת לה נכות זמנית של 5 שנים, ממועד הפריקה עד מועד ההחלמה מהניתוח, בשיעור של 30%.

לגישת רופא מומחה מטעם התובע, כבר בצילום הרנטגן הראשון ניתן לראות שברים אך המסקנה הטיפולית לא הוסקה בזמן אמת. מנגד, הנתבעות הגישו חוות דעת מטעמן בה גרסו כי לתובע קיימת נכות צמיתה בשיעור של 5%.

עקב הפער הגדול בחוות הדעת מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר העריך את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 10% ואת נכותו הזמנית בשיעור של 15%.

פסיקת בית המשפט - היעדר רשלנות בטיפול בפריקת כתף

בית המשפט עבר לבחון את טענותיו של התובע: ראשית, נפסק כי לשם הוכחת טענת "הדבר מדבר בעד עצמו" התובע צריך לעבור את המשוכה הקובעת כי לא ידע או לא יכול היה לדעת מה הביא לנזק בגינו הוא תובע. במקרה זה, כך נקבע, העובדות ברורות ולכן דין הטענה להידחות.

בקשר לטענת ההתרשלות הרפואית גרסו הנתבעות, כי רק בשנים האחרונות התפתחה הפרקטיקה של הכירורגיה הארטרוסקופית Arthroscopy בכתף, כך שניתן לנתח כבר לאחר פריקה ראשונה. כך או אחרת, למרות שביצוע הניתוח אפשרי הדבר אינו בהכרח הפתרון המומלץ בכל מקרה ולעיתים רצוי לתת טיפול שמרני.

בנוסף קבע בית המשפט, כי כשנתיים לאחר הפריקה הראשונה הציע הרופא בקופת חולים מכבי לנתבע לעבור ניתוח בכתף אך הלה לא קיבל את ההמלצה. יש לציין כי התובע כלל לא ציין עובדה זו בכתב התביעה.

לעניין זה קבע בית המשפט, כי רופאיו המטפלים של התובע שקלו את החלופות - טיפול שמרני או ניתוח. התלבטות בין חלופות סבירות אינה רשלנות רפואית אף אם בדיעבד התברר כי הדרך בה בחרו אינה הנכונה וגרמה נזק למטופל. במקרה זה נמצא כי שיקול הדעת שהופעל על ידי רופאי התובע לא היה לקוי והם התחשבו בכל השיקולים הרלוונטיים. לפיכך נקבע, כי לא ארעה רשלנות רפואית מצדם.

בית המשפט הוסיף כי למרות שהאופציה הניתוחית הוצגה לתובע רק כעבור שנתיים על ידי רופא קופת חולים מכבי לא עולה מהתנהלות התובע כי אם היה מודע לה קודם לכן היה בוחר לעבור ניתוח, ולפיכך אין קשר בין העלאת החלופה בשלב זה לבין הנזק הנטען.

עוד פסק בית המשפט כי היה על בית החולים לאבחן שבכתף קיים שבר והדבר מהווה התרשלות בטיפול. יחד עם זאת, לא קיים קשר סיבתי בין חוסר האבחון לבין הנזק - דחיית הניתוח. כך או כך, גם ניתוח בשלב מוקדם לא היה מונע את הנכות הצמיתה כיוון שזו מתקבעת לרוב כבר בפריקה הראשונה ולא באלה הבאות אחריה.

לבסוף פסק בית המשפט כי לא כל נזק למטופל הוא כזה שיש לתבוע בגינו ודחה את התביעה.

אם אתה סבור כי אירעה התרשלות בטיפול שעברת, הקדם לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה ומיומן, לצורך קבלת ייעוץ משפטי והמלצה לגבי כדאיות הגשת תביעה, בהתאם לנסיבות המקרה.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253

לסיוע אישי של עורך דין ליחצו: ייעוץ משפטי - רשלנות רפואית