המנוח סיים לימודי ארכיטקטורה בחו"ל בשנת 1983, עבד בבוסטון ארה"ב שם קיבל אזרחות אמריקאית ונישא לאשתו. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1991 והמנוח עבר לעבוד באותה חברה בה עבד בחו"ל במשרדיה בישראל.

טענות הצדדים

אשתו של המנוח ביקשה לטעון כי יש לחשב הפסדי שכר לפי שכרו של המנוח בארה"ב, אשר היה כמובן גבוה משכרו בישראל אך מאחר ולא הוכיחה כל כוונה של המנוח לשוב לארה"ב דחה בית המשפט טענה זו.

לעניין חישוב הפיצויים בגין הפסד השתכרות עקב מותו של המנוח בתאונת הדרכים, הרי ששכרו הממוצע של התובע עמד על 12,791 ש"ח לחודש ומעבידו העיד כי היה צפוי לקבל העלאת שכר בחודשיים שלאחר מותו ולהשתכר 13,848 ש"ח לחודש.

סכום זה נקבע כסכום החודשי אשר ישולם בגין אובדן הכנסה וכל שנה לאחר מכן יתווספו לו 4%.

בית המשפט דחה טענה באשר להטבות נוספות להן היה זכאי לכאורה המנוח פרט להטבה בגין ביטוח בעלות בגובה 500 ש"ח לחודש.

כן טענו התובעים להכנסה של המנוח מעסקיו כעצמאי ובית המשפט קיבל טענה זו ופסק הכנסה מהעסק העצמאי בסך 420 ש"ח לחודש.

טענות התובעים בנוגע להכנסות נוספות נדחו מאחר ולא הוכחו.

התובעים ביקשו לראות את תקופת התלות של הילדים במנוח עד לגיל 25 ואילו הנתבעים טענו כי יש לראות את תקופת התלות עד גיל 18 ולאחר מכן יש לשלם שליש מהעלות בלבד בתקופת השירות הצבאי, וזאת רק לשלושה מהילדים.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע, כי מאחר ושני ההורים בעלי תארים מתקדמים ועסקו במקצועות אותם למדו הרי שזוהי משפחה בעלת מסורת אקדמית מובהקת ורוב הסיכויים שהילדים ירכשו אף הם השכלה אקדמית.

כמו כן, כיום ליותר אנשים קיימת נגישות לאקדמיה ומקובל כי הורים תומכים בילדיהם עד גיל מאוחר, לאחר השחרור מהצבא, בתקופת הלימודים ובדרך להתבססות מקצועית.

נוכח האמור קבע בית המשפט, כי הילדים יקבלו תמיכה מלאה עד גיל 18, שליש בתקופת הצבא וחצי לאחר הצבא ועד הגיעם לגיל 24.

התובעים ביקשו לראות במועד הפרישה של המנוח בגיל 79 ובית המשפט קבע כי במקרים רבים הכירו בכך שגיל הפרישה עלה עם התארכות תוחלת החיים, וכי גיל הפרישה הקבוע בחוק אינו משקף בהכרח את המציאות כאשר מדובר בבעלי מקצועות עצמאיים.

לבסוף נקבע גיל הפרישה במקרה זה ל 68 שנים.

התובעת טענה כי המנוח נהג לסייע לה בחינוך הילדים ולקח חלק במטלות הבית ולאחר מותו עקב תאונת הדרכים נאלצה התובעת לשכור עוזרת ולצמצם את היקף עבודתה.

הנתבעת טענה מנגד, כי אין זה סביר שהמנוח עבד כאדריכל במשרד, ביצע עבודות עצמאיות ואף עזר בחינוך הילדים ובבית, והציעה פיצוי גלובלי בסך 40,000 ש"ח בגין עזרה לאשתו של המנוח בגידול הילדים ושירותי אב.

בית המשפט קבע כי משפחתו של המנוח תפוצה בסכום גלובלי בסך 120,000 ש"ח בגין הפסד עזרה וכן אובדן שירותי אב.

בכל פגיעה ונזק גוף שנגרמו בעקבות תאונת דרכים מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה לקבלת ייעוץ משפטי והכוונה בהקדם.

לחצו לקריאת פסיקה נוספת בנושא:

חישוב הפיצויים עקב מות מפרנס ראשי במשפחה

פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים קטלנית

לקבלת סיוע אישי לחץ: ייעוץ משפטי - תאונות דרכים